פרגולה – מצללה או סככה

פרגולה – מצללה או סככה ? הקמת פרגולה

מאמר ראשון בסדרה

בית צריך מרפסת, וכל מרפסת מצריכה שתהיה מעליה פרגולה
אך האם מדובר בפרגולה (מצללה) או בסככה (קירוי מלא) ?

מהי פרגולה – מצללה ?
מה ההבדל בין פרגולה לסככה ?
מה קובע חוק התכנון והבניה בנושא קירוי מרפסות ?
מהן אפשרויות הקירוי השונות העומדות לשרותנו ?

 

אנו חיים באזור אגן הים התיכון, בארץ בעלת אקלים חם ולח. ברוב ימות השנה אנו מחפשים פינה מוצללת לשבת בה ולנוח. אכן אין מרפסת מושלמת ללא הצללה של פרגולה, ובדמיוננו אנו רואים שריגי גפנים מתפסים על סוכות…

אז מדוע פעם קוראים לקירוי פרגולה ופעם הוא נחשב כסככה ?

חוק התכנון והבניה מגדיר את חלקיו השונים של המבנה, ובין ההגדרות ישנן הגדרות לסוגי הקירויי השונים להלן :
"מצללה (פרגולה)" – מבנה בלא קירות, שתקרתו משטח הצללה מישורי ואינו משופע או נטוי, הנסמך על עמודים ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו;
"סוכך עונתי" – מיתקן עשוי חומרים קלים, המגן על היושבים במסעדה או בית קפה בפני השפעת מזג האוויר בחורף;
פרוש החוק כפשוטו מגדיר כי פרגולה הינה קיורי חלקי של שטח הרצפה שאינו עולה על 40% משטח כלל הרצפה, ומכאן ניתן להבין כי כל קירוי של שטח הרצפה העולה על 40% נחשב כגג או סככה. החוק אינו מבחין בין חומרי הקירוי השונים כגון רעפי חרס, יריעת בד או ברזנט, מחצלת קני במבוק וכד'.
עוד קובע החוק כי כל חלק של המבנה או תוספת למבנה מחייבים הוצאת היתר בניה, ולכן כל הוספה שנעשה למבנה כמו בניית פרגולה, סגירת מרפסת ואפילו התקנת מערכות פוטו וולטאיות מחייבת מאיתנו הוצאת היתר בניה כחוק.

אז מה ההבדל בין פרגולה וסככה מקורה למעט השטח אותו הם מצלים ?

השוני הגדול בניהן הוא שפרגולה – מצללה אינה נחשבת כתוספת שטח המחושב לצורכי ארנונה, ואילו סככה מקורה או גג הנם שטחים המחיובים הן בארנונה והן באגרות בניה, ובנוסף שטחים אלו נכללים הסך מניין שטחי המבנה. או במילים אחרות : אם בניתם גג או סככה, חשוב שתבדקו שאין אתם חורגים מסך השטחים המותרים לכם לבניה.

 

במאמר הבא אסביר כיצד מוציאים היתר בניה לפרגולה, והרחיב את נושא התייחסות הרשויות לבניה.

 

קרדיט תמונה : פרגולה של דולב קלנר חברת מדרה עבודות עץ

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

תגובות

  1. says

    אכן יש בלבול רב פרגולות וסוככים ומה ההבדלים ביניהם, בנוסף כל תחום מסתעף בפני עצמו:
    פרגולות – פרגולות עץ, פרגולות לוחות פלסטיק, פרגולות מאלומיניום, פרגולות תלויות ולא נתחיל לדבר בכלל על כיסויי הפרגולות האפשריים
    סוככים – סוככי זרועות, סוככי מסילות, מרקיזות, נופלות ועוד
    אני אשמח להמליץ על אתר "טוב תודה" המפרסם מאמרי עזרה בנושא לכל תחום ולכל סוג, ניתן לצפות בהשוואות מחירים לבנייה והתקנה של כל סוגי הפרגולות והסוככים והכי חשוב ניתן לקרא חוות דעת והמלצות על בעלי מקצוע שנבדקו – אתם מוזמנים להתרשם

    • says

      ישנן וועדות הדורשות הוצאת היתר למרקיזה וישנן ועדות שלא.
      המלצתי היא לפנות לוועדה האחראית על מקום מגורך, ולברר האם ישנה דרישה מסוג זה

  2. משה says

    שלום,
    הייתי שמח לקבל את תגובתך לשאלות שהועלו כאן בנוגע לארנונה.
    האם מצללה מחייבת תשלום ארנונה.
    האם חתיכת הפלסטיק הנקרא "סנטף" הופף את המצללה לשוות ערך לתקרת בטון?
    האם מרפסות שמש בבנייני מגורים, כאלה שמעליהן יש עוד מרפסת בנויה, מחייבת את בעליהן בתשלום ארנונה – מה ההבדל בין זה לבין מצללה? ומה ההבדל בין זה לבין החניה המקורה (חלילה אשאל כי בסופו של יום גם ימסו אותי על זה)…
    איזו הצדקה מוסרית/חוקית/תכנונית/YouNameIt יש לגביית ארנונה מלאה על שטח מוצל ללא קירות – בדיוק כאילו היה שטח עם קירות.

    אודה לכל תגובה.

    • says

      אינני יכולה לתת התייחסות מפורטת לעניין הארנונה.
      בכל נושא הקשור לתשלומים למול העירייה/מועצה מקומית ובפרט ארנונה, אמליץ לפנות ישירות למח' הגביה של אותה עירייה/מועצה מקומית.
      באשר ל'סנטף' – שימוש ב'סנטף' או כל קירוי אחר הופך באופן מיידי את הפרגולה-מצללה, לסככה/שטח עיקרי מהמבנה.
      הפיכת המצללה לסככה/שטח מקורה מחייבת עדכון בתשלומי הארנונה, והוצאת היתר בנה עבור ישנוי מהיתר קיים.
      באשר למרפסות בגורדי ששחקים/בנייני מגורים, כאן חיוב הארנונה הנו בגין השטח הבנוי, כפי שהוצג בבקשה להיתר ע"י יזם הבניה.
      חניה מקורה הנה שטח שרות לרכב, או במילים אחרות : מוסך. חישוב הארנונה עבור שטח זה נקבע עפ"י תעריף לשטחי שרות.
      ושוב, אחזור ואומר, כי כל שאלה בעניין אופן הגביה ותעריפי הארנונה יש לפנות ישירות למח' גביה של העירייה/מועצה מקומית.

      • אורנה says

        שלום אפרת, בנוגע לפטור מארנונה לפרגולה על גג העשוי מחומרים קלים (פרספקס, נצרים, מחצלות וכו' ) האם ידוע לך על תקדים משפטי? או האם מאז שנת 2015 יש תקנה מפורשת לגבי חיוב ארנונה וסוג החומר ממהו בנוי גג הפרגולה???
        ידוע לי שאזרח עיריית ת"א זכה בתביעה שהגיש נגד עיריית ת"א בנושא. אשמח לקבל תשובה.
        בתודה מראש אורנה

        • says

          אין לי כל מושג
          בשאלות בנושא ארנונה יש לפנות למח' גביה של הישוב
          ואיני מבינה בצד המשפטי של העניין, ולא עוסקת בו.
          אני ממליצה לך לפנות למח' גביה ולברר את עניין הארנונה מולם.

  3. דוד says

    בניתי סוכך ולאחרונה הוספתי פוליגל (סנטף לוח פוליקרבונט) ברור שהלשנה הובילה לפיקוח
    אני מתכוון להשאיר רק ברזנט עם אפשרות לפתוח עד הקיר כפי שמקיזה פועלת האם החוק יחול על זה כגגון
    סוכך?? כך אוכל להתחמק מעונש של העירייה. אשדוד

    • says

      כל קירוי באשר הוא הופך את המצללה (פרגולה) לסככה.
      כדי להשאיר את הסככה שלך קיימת אתה צריך להוציא עבורה היתר בניה כחוק.

      באשר למרקיזה, כתבתי בעבר כי וועדות שונות מתייחסות באופן שונה למרקיזות. לכן אני יכולה רק להמליץ לפנות ישירות לוועדה ולהתייעץ איתם.

  4. עופר says

    שלום,
    לגבי המספר 40% בהגדרת המצללה: אם יש לי שטח של 100 מטר, האם ניתן לבנות נמללה של עד 40 מטר עם סנטף ועדיין ייחשב מצללה ? או שהמגבלה של 40% רלוונטית רק לשטח המצללה עצמו ?
    תודה

    • says

      סך שטח הפרגולות במבנה הנו 50 מ"ר
      ברגע שאתה שם קירוי מעל הפרגולה, קרי סנטף או כל קירוי אחר, אז הפרגולה הופכת להיות סעעה
      משמע שטח עיקרי או שטח שרות של המבנה
      ויש להוציא עבורה היתר בניה כחוק ולהכליל שטח זה בסך שטחי המבנה

  5. מירב ברקת says

    שלום אפרת, אנו מתגוררים בבניין משותף בחיפה. השכן שלנו בקומה העליונה סובל מדי חורף מחדירת מי גשם מתחת למרצפות של מרפסת השמש הפתוחה שלו המצויה בחלקו האחורי של הבניין. כדי להתמודד עם כניסת המים הוא בנה מחומרי אלומניום וגג איסקורית גגון משופע שנתמך בקיר הבניין ובסורגים של מרפסת השמש המצויה תחתיו. הגגון מגן על מרפסת השמש אך בולט מעבר למרפסת השמש כמטר נוסף בחלקו הקדמי וכ-2 מטרים לכל צד של המרפסת (כדי למנוע מגשם להגיע לרצפת המרפסת).

    יש לציין שהגגון אינו בולט יותר מ-2 מ' מקו הבניין. עם זאת, הוא משופע, הוא קבוע ולא ניתן להסרה עונתית, חומרי הגמר שלו רחוקים מלהיות תואמים את המבנה, והדבר נעשה ללא ידיעת השכנים בבניין.
    בנוסף, הבניה לא עברה כל אישור מבחינה הנדסית.
    האם מותר לו לפי החוק באופן כללי, והאם "רפורמת הבניה" מאפשרת לו זאת למרות לשון החוק הקודם.
    אודה על תשובתך,

    מירב

    • says

      המצב אותו את מתארת מציג ללא ספק חריגות בניה – בניה לא חוקית של סככה מעל מרפסת גג.
      מאחר שאיני מכירה את המבנה ואיני יודעת מהיא התב"ע החלה עליו, אהיה זהירה מאוד בדעתי, ואציין כי לדעתי לא ניתן להכשיר את חריגת הבניה הזאת. אך אולי ישנם סעיפים בתב"ע שכן יאפשרו זאת.
      ומדוע לא ניתן ?
      כי מדובר בסככה – גג המקרה 100% משטח הרצפה ולא בפרגולה-מצללה.
      בנוסף, הסככה חורגת מקו הבניין ב כ-2 מ' (לפי תיאורך), ואני מעריכה שלא נשארו אחוזי בניה-זכויות בניה להקמת הסככה הזאת.
      מה גם שהיא נבנתה ללא אישור השותפים בנכס – בעלי הדירות באותו בית משותף, וללא היתר בניה.

      • מירב ברקת says

        שלום, תודה רבה על תגובתך.
        טענתו של הדייר שבנה את הגגון/סככה היא שבתקנות תכנון ובנייה החדשות בניית גגון, סוכך או פרגולה מותרת ללא היתר בתנאי שהוא לא חורג מקו הבניין ביותר מ-2 מ'.
        אמנם הגגון אינו חורג ביותר מ-2 מטרים כדבריו, אבל מה לגבי אישור הדיירים, מה לגבי חומרי הגמר, ובכלל האם גגון פטור גם הוא מהיתר אם הוא נעשה מעל מרפסת שמש ולא בכניסה המשותפת לבניין?

        • says

          אציין שוב כי איני מכירה את המבנה, את המגרש והתב"עות החלות עליו, וכל הערה שלי יש לקחת אותה כהמלצה בלבד, כי אין היא ניתנת לאחר בדיקה מדויקת ומקצועית של העניין.
          להבנתי, ממה שאת כתבת, יש כאן חריגת בניה.
          החריגה יכולה לבוא לידי ביטוי בגודל הסככה – פגיעה אפשרית באחוזי הבניה/זכויות הבניה של כלל בעלי העניין בנכס המשותף.
          וכן אי קבלת הסכמת בעלי העניין בנכס לבניית הסככה.
          אציין כי לתת לך יעוץ ללא בחינת הנושא לעומק, משול בעיניי, לשיחת טלפון עם רופא, ללא בדיקה פיזית של הגוף.
          ולכן יש להיזהר מאוד בכל מתן תשובה, ופעולה בעתיה.

  6. מוטי says

    שלום רב,
    אני יודע שזה כבר הוסבר אך רוצה שוב לקבל וידוא לדברים. יש לי תחושה שלא הבנתי טוב:
    1. האם בכל פרגולה / מצללה שהיא בגודל של עד 40% מהשטח החשוף עליו היא עומדת, יש פטור מארנונה ולא צריך היתר? לדוגמא: יש בית על חצי דונם. 150 מ"ר בנוי (פלטה), אז נשאר 350 מ"ר פתוח. האם ניתן לקרות עד 40% מכך ללא צורך בהיתר ובתשלום ארנונה?
    2. אני חודע בוודאות שעיריות מתייחסות למבנים ארעיים בצורה מסויימת (קירוי ברזנט מול רעפים וכד') אז איך זה חסר תשתית חוקית?

    • says

      אני חוששת שכלל לא הבנת את לשון החוק.
      החוק מתיר עד 50 מ"ר של מצללות – פרגולות במגרשים בבניה למגורים. כל מגרש למגורים. בין אם גודלו רבע דונם או יותר.
      על מנת שהמבנה יחשב מצללה-פרגולה, עליו להיות עשוי מעמודים וקורות. כאשר הקורות מצלות עד 40% משטח הרצפה. או במילה אחרת תכסית של 40%.
      אציין כי ברגע שיש קירוי מעל הקורות. כל סוג קירוי שהוא, אזי התכסית היא 100%, והמצללה נהפכת להיות סככה/גג.
      באשר ליריעות צל ובדי הצללה, מאז העדון התקנות ב01.08.2014, וכן העדכונים הנוספים, בכ וועדה לתכנון ישנו קובץ בשם 'פתור מהיתר בניה'
      ובו ניתן לראות את המדיניות של כל וועדת תכנון בדבר אלמנטים קלים כדוגמת בדיצל ורשתות הצללה, מרקיזות וכד'.

Trackbacks

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *