היחס שלנו לסביבה בה אנו בונים

היחס שלנו לסביבה בה אנו בונים חסכון אנרגטי בבית ירוק

האם חשבתם כיצד אנו מתייחסים לסביבה בה אנו בונים ?
האם אנו מנסים להשתלב בסביבה הקיימת ?
האם אנו מצבעים נזק סביבתי ?
האם הרצון שלנו לבנות את בית חלומותינו, עולה בקנה אחד עם אופי הסביבה הקרובה והרחוקה, או שמע הוא רק גחמת ליבנו ואין לי זיקה וקשר לקיים סביב ?

 

שאלות אלו, אינן עניין של מה בכך. הן באות מתוך התנגשות תמידית בין הרצון ובין המציאות הקיימת איתה אנו מתמודדים. ואני, כאדריכלית המתמחה בתכנון סביבתי ירוק, שואלת שאלות אלו את עצמי ואת לקוחותיי.

 

השאיפה לבית צמוד קרקע עם גינה גדולה, ממש כמו פרסומת לגבינת קוטג', אינה טריוויאלית כלל. ישנה התנגשות עקרונית בין התפיסה הדוגלת בצפיפות מבנית למול שמירה על מירב מרחבים פתוחים, ומאידך הרצון האישי של כל אחד ואחת מאיתנו לגור באזור כפרי עם הרבה 'ירוק בעיניים' כאשר עיקר שימת הדגש הוא ברצונות והצרכים שלנו.

 

אין כאן אמת מוחלטת של נכון או לא נכון לעשות. זהו לב הקונפליקט

תכנון תוספת לבית קיים

היחס לסביבה בה אנו בונים יכול לבוא לידי ביטוי באופנים רבים, חלקם קשורים לסביבה המיידית כמו המגרש וצורת המבנה, חלקים עוסקים בחומרי הבנייה ובפסולת הנוצרת מהליך זה וחלקם נוגעים בתפיסתנו את בסביבה הכללים והאזור בו אנו בונים את ביתנו

 

תפיסת הקרקע – תפיסת הקרקע או בשמה השני תכסית הקרקע מייצג את תביעת הרגל של המבנה במגרש. כמה שטח בנוי גוזל המבנה מהמגרש, וכמה שטח פנוי נשאר לגינון והולכת מי נגר. מבנה של 160 מ"ר יכול להבנות בקומה אחת או במספר קומות. ככל שנרבה בכמות הקומות, כך תכסית הקרקע תקטן, והשטח הפנוי יגדל.
אופן העמדת המבנה על הקרקע – אופן הצבת המבנה משפיע הן על אורח חיינו ושכננו והן על תחושת הנוחות שלנו בית. מוזר ככל שזה נשמע המבנה וצורתו משרים עלינו תחושות שונות. לדוגמה מבנה החוסם את זרימת האוויר הטבעי או שאינו מאפשר לאור השמש לחדור דרכו יעורר בנו מצבי עייפות עד דיכאון.
מבנה שצורתו קולטת חום רב, יאיץ תחושות פיזיולוגיות ורגשיות של אי נוחות וחוסר שקט.
מבנה המטיל צל על סביבתו מעורר בנו סלידה ורתיעה. וכמובן ישנן דוגמאות רבות ושונות.
קנה מידה אנושי – קנה מידה אנושי (ארגונומיה של הגוף) באופן הפשטני שלו זו תחושת הנוחות שלנו בחלל. דמיינו את עצמכם בחללים שונים כמו חלל צר וגבוהה למול חלל רחב ונמוך. לא תמיד הגישה של 'יותר גדול = יותר טוב' נכונה. ישנם בתים פרטיים רבים שאנו חשים בהם לא בנוח כי תכנון החלל שהם יוצר תחושות של איום, מגלומניות, צפיפות, דוחק וכן הלאה.

בניה קלה
שיטת הבנייה – שיטת הבנייה וחומרי הבנייה משפיעים עלינו בהיבט הרגשי והגופני. כשאני חושבים על שיות בניה מתקדמות או בשמת השני 'ירוקות', אנו רואים את עצמנו באור שונה. החומרים מהם בנוי הבית, משפיעים על הטמפרטורות בפנים ומחוץ לבית. חומר הקולט חום רב מהסביבה, ישחררו לפנים הבית במשך שעות רבות. חומרים המבודדים מעבר טמפרטורות, יפיקו מבנה נעים ונוח לשהייה.
פסולת בנייה – שימוש בשיטות בנייה שונות מייצר כמויות שונות של פסולת בנייה, המובלת למטמנות אשפה. ככל שכמות פסולת הבנייה גדולה יותר, כך הזיהום הסביבתי אותו אני מייצרים גדול יותר. לצערי, כיום את רוב הפסולת המבנית לא ניתן למחזר או לעשות בה שימוש חוזר, וזו פגיעה ישירה בסביבה.
אופי הסביבה הבנויה – כשאנו עתידים לבנות את ביתנו, אנו בונים אותו בסביבה קיימת, אפילו ואם מדובר בשכונת הרחבה או ישוב חדש שזה עתה מוקם. לדעתי, יש לקחת בחשבון האם ביתנו ישתלב בסביבתו או שמע יהיה כנטע זר בה. שאלה זו נשאלת הן את המשפחה הבונה והן ברמות תכנון כמו מתכנני ערים, לדומה טבעון למול צור יצחק.

 

יעוץ רכישת נדל"ן מגורים

כפי שאמרתי קודם אין כאן מצב של נכון או לא נכון.
כיום ידוע כי תהליכי הבנייה מהווים בין 40%-60% מייצור הזיהום הגלובלי. מהלכים אותם אנו מבצעים כעת, משפיעים על עתידנו ועתיד ילדנו. לדעתי, כל משפחה וכל מתכנן נדרשים לשאול שאלות אלו. להחלטות שאנו מקבלים ישנן השלכות רבות עלינו, כאשר לא תמיד ניתן למדוד אותן או להגדיר אותן באופן מדעי.

 

 

מאמרים שונים בנושאים דומים

שיטות וחומרי בניההאם כדאי לבנות בית ירוק ?
שיטות וחומרי בניה – פאנלים מבודדיםבית ירוק – האם זה באמת יותר יקר ?
שיטות וחומרי בניה – בנייה מתועשתהאם פרויקטי הנדל"| הם אכן ירוקים ?
השפעת התכנון הסביבתי על חיי המשפחה
הגישה הירוקה בתכנון אדריכליהקשר בין חשיבה ירוקה, חינוך ואורח חיים
חשיבה ירוקה הלכה למעשה

 

אהבתם? שתפו!

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *