תיקון 101 לחוק התכנון והבניה – "רפורמת המרפסות"

אדריכלית או ארכיטקטית

ב 01.08.2014 נכנס לתוקפו תיקון 101 לחוק התכנון והבניה, המכונה גם בשם 'רפורמת המרפסות' של רה"מ בנימין נתניהו.
תיקון זה מרכז בתוכו שינויים רבים במערך התכנון והרישוי במדינת ישראל. ויכול במלואו בתאריך 01.01.2016.

כיום עיקרי תקנות התכנון והבניה כלות על עבודות ומבנים הפטורים מהיתר. משמעות הדבר היא כי מאוגוסט 2014 ניתן פטור מהגשת בקשה להיתר למבנים ועבודות שונות המפורטים בתקנות.
למען הסדר הטוב חשוב לדעת שהפטור הוא מהצורך בהגשת בקשה להיתר, אך לא מהחובה לביצוע העבודות בהתאם להוראות הקבועות בחוק התכנון והבניה, בתקנות, בתכניות בנין עיר (תב"ע) החלות במקום, ובהנחיות מרחביות כפי שקבעה הוועדה המקומית לתכנון ובניה.
יש לשים לב, כי על חלק מהעבודות / מבנים עדיין חלה חובת דיווח- כמפורט בתקנות.

חוק התכנון והבניה
רקע
חשוב להבין כי מטרת תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 (להלן "החוק"), הינה ייעול ושיפור הליכי הרישוי מבלי לפגוע באיכות הבנייה. בין הדרכים להשגת מטרה זו, היא קביעת שלושה מסלולי רישוי: הליך רישוי מלא, הליך רישוי מקוצר ועבודות ושימושים הפטורים מהיתר.

סוגי עבודות ושימושים הפטורים מהיתר עונים על הכללים הבאים:

• מבנים פשוטים מבחינה הנדסית.
• מבנים או עבודות שאינם יוצרים סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש.
• עבודות שהשפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אפיין ומאפייניהן, מעטה.
• עבודות שאינן פוגעות בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו.

כדי לוודא כי בניינים אלה יוקמו בצורה מקצועית ובטוחה, עבור המשתמשים בהם והנמצאים בסביבתם, הוסמך שר הפנים לקבוע מפרטים ותנאים לסוגי בניינים ועבודות אלה, ולקבוע סוגי בנינים, עבודות או שימושים הפטורים מהיתר, שבגינם קיימת חובת דיווח לרשות הרישוי המקומית.

התנאים הכלליים החלים על כל העבודות והשימושים המפורטים בתקנות : בקשה להיתר בניה

לשון התקנות קובעת כי העבודות והשימושים בפטור מהיתר יבוצעו בידי בעל זכות במקרקעין או בעל זכות לגביהם המאפשרת ביצוע עבודות. בעל זכות במקרקעין הוא בעל זכות הרשומה בלשכת רישום המקרקעין (שכירות ארוכת טווח, בעלות, חכירה, זיקת הנאה, זכות קדימה, משכנתא).
למען הסר ספק, בעל זכות לגבי המקרקעין, הוא מי שיש לו זכות חוזית ביחס לזכות הרשומה בלשכת רישום המקרקעין, אך זכותו טרם נרשמה, מסיבות שונות. בשני המקרים על הזכות להיות כזו המאפשרת ביצוע העבודות.

עוד נקבע כי העבודות יבוצעו באופן שתובטח יציבות המבנה או המתקן, ותובטח בטיחות השוהים במבנה או בסביבתו. מידע נוסף ניתן למצוא בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל – 1970. (להלן: "תקנות בקשה להיתר")
בכדי להימנע מפגיעה במבנים לשימור נקבע כי הפטור מהיתר לא יחול בתחום מגרש, אתר, מתחם, או בניין המיועדים לשימור.

עד מועד כניסתו לתוקף של סעיף 145ד לחוק (1.1.16) רשאית הוועדה מקומית לתכנון ובניה לקבוע תנאים וסייגים נוספים לעבודות ולשימושים המפורטים בתקנות, בנושאים שבסמכות הוועדה המקומית. תנאים אלו פורסמו באתר הועדה המקומית. עם כניסתו לתוקף של סעיף 145ד לחוק. תנאים אלו מחייבים לתכנון וביצוע.

הפטור מהיתר לפי תקנות אלה מהווה פטור מהליך הוצאת היתר בנייה בלבד ואינו בא במקום כל דין אחר. לפיכך, פטור מהיתר על פי התקנות לא יגרע מחובה לפי כל דין של בעל מקרקעין או מחזיק בהם, כלפי בעלים או מחזיקים אחרים במקרקעין אלה.

רשימת העבודות הפרוטות מהוצאת היתר בניה : גדר ושער

סימן א' – גדרות ושערים
נקבע פטור מהיתר להקמת גדר בגובה שאינו עולה על 1.5 מטרים ולקיר תמך בגובה שאינו עולה על 1 מטר ובלבד שאינם בחזית המגרש הפונה לרחוב, או לשטח ציבורי פתוח. יש לוודא כי הגדר לא תפגע בתשתיות קיימות או בניקוז הקרקע הקיים. הקמת הקיר או הגדר בתחום הסביבה החופית, לא תמנע מעבר חופשי לציבור. אם בשל הקמת הגדר או הקיר נוצרו הפרשי גבהים המחייבים מעקה על פי הדין, יש להתקין מעל הגדר או הקיר מעקה;

לגבי גדר המוקמת בידי רשות מקומית, גדר במתקני תשתית, גדר בשטח חקלאי מעובד וגדר לצרכי מרעה, נקבעו תנאים שונים המתאימים לשימוש הספציפי בקרקע. מובהר כי גידור שטח חקלאי שאינו מעובד, מותר לצרכי מרעה בלבד. כיוון שההוראות לענין גדר לצרכי מרעה קיימות בתקנות התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודה לצורכי מרעה בקרקע חקלאית באזורים כפריים ותנאיו), תשס"א-2001, יתוקנו תקנות אלה, בהתאמה.
כמו כן נקבע פטור מהיתר להקמת גדר בתחום שחל בו חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ"ח – 1988, רק אם הגדר תוקם בידי רשות הטבע והגנים הלאומיים, בתנאים המפורטים בתקנות, וכן הטלת חובת מסירת הודעה בתוך 45 ימים ממועד ביצוע העבודה לרשות הרישוי ולמשרד להגנת הסביבה. בתנאים מסוימים, נדרש לצרף להודעה אישור אקולוג.

בנוסף נקבע פטור מהיתר להתקנת מחסום או שער, בתנאים המפורטים בתקנות ובלבד שהקמתם בתחום הסביבה החופית, לא תמנע מעבר חופשי לציבור.

סימן ב' – גגונים וסככות מצללה - פרגולה
נקבע פטור מהיתר להקמת מצללה (פרגולה) בתנאים הקבועים כיום בתקנות התכנון והבנייה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס"ג – 2003, ולהקמת גגון או סוכך, המחובר בלפחות אחת מפאותיו למבנה בתנאים המפורטים בתקנות. על הקמת גגון או סוכך ששטחו עולה על 20 מ"ר וכן על הקמת מצללה, תימסר הודעה לרשות הרישוי ויצורף לה אישור מהנדס מבנים בדבר עיגונם ויציבותם. מובן כי הוראות פרט 4.09 לתוספת השניה לתקנות בקשה להיתר העוסק בבנייה במרווחים, חלות גם על תקנות אלה.

סימן ג' – שימושים נלווים למבנה
נקבע פטור להקמה, הצבה או התקנה של פרטי עזר לבנייה או לשימוש בקרקע. כיון שלא ניתן לפרט רשימה של כלל פרטי העזר נקבע סעיף סל הכולל דוגמאות לרכיבי עזר שהם שימוש נלווה וטבוע לבניין או לקרקע, כגון מצלמות, גופי תאורה, מתקן חניה לאופניים, צופר אזעקה, ובלבד שאין בהם תוספת שטח בנייה, אינם כוללים בניית מבנה נלווה וכן בתנאים נוספים הקבועים בסעיף.

כן נקבע בסימן זה פטור מהיתר לפרטי עזר נלווים אשר יש לגביהם מגבלות שונות למשל להתקנת סורגים, לפתחים ולחלונות בבניין, בתנאים המפורטים בתקנות. בענין זה נקבעה חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי ולרשות הארצית לכבאות בתוך 45 ימים ממועד ביצוע העבודה, על מנת שיהיה בידי רשות הרישוי ורשות הכבאות המידע המלא לגבי מיקום הסורגים וחלון המילוט שדרכו ניתן יהיה לסייע בשעת שריפה.

נקבע פטור מהיתר להתקנת שלט, הצבת מתקן לאצירת אשפה ומכונה לאיסוף מיכלי משקה, להצבת דוד מים, דוד שמש וקולטים, מזגן, מערכת מיזוג אויר או מערכת טיהור אויר והכל בתנאים המפורטים בתקנות.

נקבע פטור מהיתר להתקנת סורגים לפתחים, בתנאים המפורטים בתקנות ובכפוף למסירת הודעה לרשות הרישוי ולרשות הארצית לכבאות בתוך 45 ימים ממועד ביצוע העבודה.

בנוסף נקבע פטור מהיתר להחלפת רכיב בבניין, הניתן להחלפה ברכיב אחר בעל מידות זהות ובלבד שהרכיב שיוחלף יהיה באותו מיקום. החלפת רכיב העשוי אסבסט, מותנית בכך שיוחלף ברכיב שאינו עשוי אסבסט, ובקבלת אישור הוועדה הטכנית לפי תקנה 29(ה) לתקנות אבק מזיק. ביחס לפטור ממתן היתר להחלפת מיכל גז נייח תת קרקעי, שהותקן על פי היתר ושתכולתו המירבית אינה עולה על 10 טון, נדרשת מסירת הודעה לרשות הרישוי ולרשות הארצית לכבאות, בתוך 45 יום ממועד ביצוע העבודה, בצירוף אישור מפקח עבודה.

סימן ד' – מבנים טכניים תוספת בניה לבית בקיבוץ
נקבע פטור ממתן היתר להקמת מבנים טכניים בעלי ממדים מצומצמים אשר אין להם השפעה ממשית על הסביבה הקרובה. בכלל זה נקבע פטור מהיתר להקמת מבנה טכני שאינו מיועד לשהות של בני אדם, בשטח מתקן תשתית, ובלבד ששטח המבנה לא יעלה על 6 מ"ר וגובהו לא יעלה על 3 מטר. הקמת מבנה טכני לניטור אוויר, ומבנה טכני להגנה קטודית תותר אף בשטח שאינו מתקן תשתית. על הקמת מבנים כאמור יש למסור הודעה לרשות הרישוי בתוך 45 ימים ממועד הקמת המבנים ואם נדרש אישור לפי חוק הקרינה, יצורף להודעה גם אישור זה.

עוד נקבע פטור ממתן היתר להתקנת מתקן ניטור אויר, בתנאים שנקבעו בתקנות.

בנוסף נקבע פטור ממתן היתר להתקנת מתקן פוטוולטאי בתנאים הקבועים כיום בתקנות התכנון והבנייה (היתר עבודה מצומצמת) התשס"ג – 2003, לרבות חובת מסירת הודעה בדבר הקמת מתקן פוטו-וולטאילרשות הרישוי בתוך 45 יום ממועד ביצוע העבודה בצירוף אישור בכתב של מהנדס חשמל מוסמך בדבר קיום התנאים להתקנת המתקן הפוטו-וולטאי ואישור מהנדס מבנים כי הגג יכול לשאת את המתקן וכי המתקן יציב. הודעה כאמור תימסר גם לרשות הכבאות הארצית.

סימן ה' – מבנים ועבודות זמניים השמת קופינג בגגות
נקבע פטור ממתן היתר להצבת או הקמת מבנה זמני כגון מכולה, אוהל, סככה, אשר מוצב על הקרקע ואינו משמש למגורים או לצרכי ציבור, בתנאים הקבועים בתקנות, לתקופה קצובה שאינה עולה על 120 ימים במשך 12 חודשים רצופים או לתקופה הקבועה בהנחיות מרחביות – הקצרה מבין השתיים. בתום תקופה זו יפונה ויוחזר מצב הקרקע לקדמותו. התקופה נקבעה כך שבמשך שנה אחת לא ניתן יהיה להציב מבנה זמני לתקופה העולה על 120 ימים, אלא אם נקבעה תקופה קצרה יותר בהנחיות המרחביות. על מנת שניתן יהיה לעקוב אחר פינוי המבנה נקבעה חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי על הצבת מבנה זמני לתקופה רצופה העולה על עשרה ימים, בתוך 14 ימים ממועד הצבתו. בהודעה כאמור יצויין מועד הצבתו של המבנה ומועד פינויו הצפוי.

נקבע פטור ממתן היתר להקמת מתקן עשוי חומרים קלים, המגן על היושבים בבית אוכל מפני השפעת מזג האוויר בחלק מחודשי השנה (סגירה עונתית) בתחום המגרש או ברחוב, ובלבד שלא יעלה על התקופה שנקבעה להצבת מתקן כאמור לפי חוק עזר של הרשות המקומית או לפי תנאי רשיון עסק.

כן נקבע פטור ממתן היתר לביצוע עבודות זמניות הנלוות לעבודות שאינן טעונות היתר לפי סעיף 261(ד) לחוק, הכוללות תשתיות זמניות, עירום עפר, מבנים זמניים, מכולות, גנרטור ובלבד שאינם משמשים למגורים. הטעם לכך הוא שהעבודה העיקרית אינה טעונה היתר (בהתאם להוראות סעיף 261 (ד)), ואך סביר הוא שעבודה נלווית לעבודה העיקרית תהא אף היא פטורה מהיתר. תנאי למתן הפטור הוא שהעבודות הזמניות אינן מבוצעות בתחום הסביבה החופית, למעט עבודות זמניות בתחום מתקן תשתית.

בנוסף נקבע פטור ממתן היתר להקמת מבנים עונתיים לצרכי חקלאות כגון מנהרה חקלאית או מבנים קלים זמניים ופריקים מחומרים קלים, שהם חיפוי קרקע שקוף או חיפוי רשת על גבי קשתות בשטחים חקלאיים מעובדים, וכן רשת צל, במידות ועל פי התקנים המפורטים בתקנות ותוך חיוב במסירת הודעה לרשות הרישוי ולמשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בתוך 45 ימים ממועד ביצוע העבודה.

סימן ו' – מחסן ומבנה לשומר חניה מקורה ללא היתר
נקבע פטור מהיתר להקמת מחסן אחד לכל יחידת דיור, מחומרים קלים בשטח של 6 מ"ר שאינו מחובר לתשתיות, בתנאים המפורטים בתקנות וכן לחייב במסירת הודעה לרשות הרישוי בתוך 45 ימים ממועד הקמתו. בנוסף נקבע פטור ממתן היתר להקמת מבנה יביל לשומר, במידות המפורטות בתקנות.

סימן ז' – עבודות פיתוח ושיפור נגישות בתים בבנייה
נקבע פטור מהיתר לביצוע עבודות פיתוח, לרבות הקמת מסלעה, חיפוי קרקע וריצוף חצר ובלבד שגובהן אינו עולה על 1 מטר והן אינן פוגעות בניקוז הקיים ובערכי טבע. יודגש כי עבודות הריצוף מיועדות לחצר בלבד ולא לשטחים פתוחים נרחבים. מובהר כי בתחום שחל בו חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ"ח – 1988, יותר ביצוע העבודות האמורות בידי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים בלבד, והן מצומצמות לענין הקמת מסלעות וקירות פיתוח המיועדים לשיקום צומח ונוף, וכן התקנת אביזרי בטיחות כגון שבילים, מעקות, יתדות וסולמות, מחסומים ובולדרים. כן נקבע פטור לביצוע דרך גישה או כביש המיועדים לגשר על הפרש גובה שאינו עולה על 1.2 מטרים.

סימן ח' – אנטנה, צלחת קליטה ותורן טורבינת רוח
נקבע פטור מהיתר להצבת תורן לאנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה או רדיו שגובהו לא יעלה על 6 מטרים, וכן להצבת צלחת קליטה לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין על גג בניין, ובלבד שקוטר צלחת הקליטה אינו עולה על 1.2 מטרים, בתנאים הקבועים בסעיף. נדרשת מסירת הודעה לרשות הרישוי על הקמת תורן שגובהו עולה על 3 מטר בתוספת אישור מהנדס מבנים בדבר עיגון התורן ויציבותו, על מנת להבטיח הצבה ועיגון ראוי לתרנים אלו.

עוד נקבע פטור מהיתר להוספת אנטנה למתקן שידור קיים כדין, בידי בעל רישיון, לפי חוק הבזק ובלבד שהתקבל אישור הממונה על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו – 2006, כי הוספת האנטנה לא משנה את טווח הבטיחות לבריאות הציבור שנקבע בהיתר של מתקן השידור הקיים, ותימסר הודעה על כך לרשות הרישוי בצירוף האישורים כאמור.

בנוסף נקבע פטור מהיתר להוספת אנטנה על עמוד חשמל קיים, לשימוש תפעול רשת החשמל בלבד, באורך שאינו עולה על מטר אחד וכן להצבת תורן למדידה מטארולוגית שגובהו אינו עולה על 10 מטרים.

כמו כן נקבע פטור מהיתר לתורן ומתקן לניטור רעש בתוך מתקן תשתית, שגובהו לא יעלה על 7 מטרים אך נדרשת מסירת הודעה על הקמת תורן שגובהו עולה על 3 מטרים לרשות הרישוי בתוך 45 ימים ממועד ביצוע העבודה בצירוף אישור מהנדס מבנים בדבר עיגון התורן ויציבותו.

כן נקבע פטור מהיתר להצבת אנטנת תיל וכן תורן לאנטנה אנכית למתקן של חובבי רדיו, בתנאים המפורטים בסעיף. על הקמת אנטנה למתקן רדיו חובבים נדרש להודיע לרשות הרישוי ולצרף אישור מהממונה על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת, עותק היתר ההקמה למתקן חובבי רדיו, לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת, רישיון תחנת קשר חובבי רדיו, ובהתאם לתנאים הקבועים בסעיף גם אישור מהנדס מבנים. בשל גובה האנטנות נדרש לשלוח הודעה גם למשרד הביטחון.

סימן ט' – הריסה ופירוק פרוק בית משפחת גלבר
נקבע פטור מהיתר להריסה או פירוק של מבנה הפטור מהיתר לפי תקנות אלה, וכן הריסה או פירוק של מבנה המסומן להריסה או לפירוק לצורך עבודות המבוצעות מכוח סעיף 261ד' לחוק ואשר פטורות מהיתר או הרשאה מכוח סעיף זה. על הריסת מבנה או פירוקו, יש להודיע לרשות הרישוי בתוך 45 ימים ממועד הביצוע בצירוף אישור על פינוי הפסולת לאתר לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה.

מאחר וחלק מהעבודות והמבנים הפטורים מהיתר נכללים כיום בתקנות התכנון והבנייה (היתר עבודה מצומצמת) התשס"ג – 2003, יתוקנו גם תקנות אלה, וימחקו מהם כל הרכיבים המפורטים בתקנות הפטור.

בהתאם להוראות החוק, כניסתן לתוקף של התקנות תהיה החל מיום 1.8.2014.

 

יש לכם עוד שאלות בנושא זה או נושאים דומים ? ניתן לפנות אלי אם תלחצו כאן

למאמרים נוספים בנושאים נוספים כנסו כאן

חריגות בניה
יועצים שונים – היתר בניה
רפורמת המרפסות
הסדרת רישוי לבניה לא חוקית
רישוי עסקים – תהליך הרישוי הלכה למעשה
אהבתם? שתפו!

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

תגובות

  1. ק כ says

    לא הבנתי למה קוראים לזה חוק המרפסות ואין שום התייחסות למרפסות.
    אנחנו מעוניינים לסגור מרפסת יציאה לגינה בדירת גן שיש בה כבר גג(המרפסתשל השכנים) וחסרים רק שני קירות על מנת לסגור אותה, בעיריה פה נאמר לנו שלא ניתן ואנחנו לאמצליחים להבין מדוע.

    • says

      השם 'חוק המרפסות' היה שם פופוליסטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי לקנות את דעת הקהל במדינת ישראל.
      זה עוד תרגיל פופוליסי זול של הממשלה.

    • says

      קוראים לזה 'חוק המרפסות' כפאן שיווקי פופוליסטי של רוה"מ נתניהו.
      אתם לא יכולים לסגור את המרפסת שלכם, כי אין לכם אחוזי בניה לביצוע פעולה זו.
      כל אחוזי הבניה נוצלו ע"י היזם-קבלן אשר בנה את המבנה בו אתם מתגוררים.

Trackbacks

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *