אדריכלות המסורתית

אדריכלות המסורתית – מקורות השראה

בית אדמה

לעיתים, אני עוצרת לחשוב, ואני תוהה כיצד האדריכלות השתנתה במהלך 200 השנים האחרונות, מהמהפכה התעשייתית ועד ימנו.
ואז אני חוזרת למקורות, לאדריכלות המסורתית, לתקופה שבה נוצרה אדריכלות ללא אדריכלים. הבנייה הייתה מחומרים הקיימים בסביבה המיידית, תוך שימוש בטכניות בניה פשוטות אך יעילות, ומציאת פתרונות לבעיות שונות ללא טכנולוגיה מתקדמת.
בעיות כמו תנאי אקלים, יצירת חללים גדולים ללא עמודים ומחיצות, יציבות באזורים המועדים לרעידות אדמה, תחזוקת מבנים ובעיקר קשר בין שימושיות לעיצוב.

פאגודה יפנית

אדריכלות מקומית

השם האקדמי של האדריכלות המקומית או ה'אדריכלות ללא אדריכלים' הוא אדריכלות ורנקולקית. משמע התייחסות  לסוג בנייה מקומי ושימוש בטכנולוגיה מקומית אשר התפתחו במשך תקופה ממושכת, כדוגמת בניית בקתות עץ או קש, ושימוש בחומרים מקומיים אשר ניתן למצוא בעיקר באזורים כפריים ובחברות שבטיות, כמו אדמה או בוץ, אבן טבעית, בדים או צמר, במבוק ואפילו קרח.

בית אדמה

המאפיין העיקרי של ישוב הבנוי באופן ורנקולרי הוא שהישוב, הכפר התפתח במשך מאות שנים ובקצב איטי תוך שינויים קטנים כל הזמן. צורת התפתחות זו יצרה עם הזמן והגידול הטבעי, חללים עירוניים מיוחדים אשר ענו על צורכי האוכלוסייה באופן מדויק וממצה. דוגמה לחללים אלו הם כיכרות התכנסות ציבורית כמו כיכר השוק או כיכר סביב באר משותפת, וסביבם נבנו עם השנים מבני ציבור ודת. שינויים קטנים אלו הביאו את העיר להשתלב בסביבתה הטבעית ולייצר "מכונה עירונית" המתפקדת באופן אופטימלי.

דוגמאות לישובים אלו ניתן לראות במדינת ישראל, בעיקר בכפרים הערביים, ובמרכזי הערים העתיקות כמו עכו, יפו, חברון, צפת וחורבות באר-שבע. אלו ערים שצמחו באופן טבעי, בניגוד לערים המתוכנות של העת המודרנית, ואף לערים המתוכננות של העת העתיקה שנבנו ע"י היוונים והרומאים, כדוגמת בית שאן העתיקה, טבריה העתיקה, ציפורי וגם ירושלים על רובעיה. אדריכלות המסורתית בית קש

כיום, האדריכלות הפוסט מודרנית ישנה הבנה ואף חזרה לשימוש בפיתוחים הטכנולוגיים שנוצרו באדריכלות המקומית, תוך שימוש בחומרי בניה חדישים. שימוש באותם פיתוחים נעשה לרוב על מנת לתת פתרונות לבעיות של אוורור טבעי של המבנה, וכן החדרת אור טבעי, וניצול מיטבי באקוסטיקה ולא פחות חשוב בפיתוח שפת עיצוב אסטטית חדשה, המשתלבת עם הנוף המקומי.

מאמרים נוספים בנושא זה

חשיבות השימוש בחומרים ממחוזרים, ומדוע מדינת ישראל לא עושה דבר ?היחס שלנו לסביבה בה אנו בונים
השפעת התכנון הסביבתי על חיי המשפחההתפתחות הבניה והאדריכלות הישראלית
לחות ולמה אצלנו 'חם מהרגיל' זה הרגיל ?בית ירוק – האם זה באמת יותר יקר ?
הגישה הירוקה בתכנון אדריכליחוסן מבני
אדריכלות, מבנים, אומנות ומה שבניהםחשיבה ירוקה הלכה למעשה
אהבתם? שתפו!

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *