לחות ולמה אצלנו 'חם מהרגיל' זה הרגיל ?

לחות ולמה אצלנו 'חם מהרגיל' זה הרגיל ?   

לחות היא מידת הרטיבות שנמצאת באוויר.
לחות יחסית היא יחס המבוטא באחוזים בין כמות האדים שבאוויר בטמפרטורה נתונה, לבין כמות האדים שאוויר בנפח זה יכול להכיל במצב של רוויה.
הלחות היחסית ממלאת תפקיד בתהליכים הכרוכים בהיווצרות ערפל ועננות. כמו כן, חישוב הלחות היחסית הוא גורם מרכזי בחישוב עומס החום, בפרט בעונת הקיץ.

 
בני אדם, כמו גם יונקים אחרים, מצננים את גופם ע"י הזעת העור. הזיעה מכילה בעיקר מים, והתנדפותה מקררת את הגוף.
ככל שהלחות היחסית גבוהה יותר, כך התנדפות הזיעה אורכת זמן רב יותר, ולפיכך יעילות מנגנון קירור הגוף יורדת.
עומס חום כבד הוא מצב שבו טמפרטורת האוויר גבוהה וגם הלחות היחסית גבוהה, ולגוף ישנה נטייה להתחמם בשעה שמנגנון הקירור שלו פועל באופן בלתי-יעיל.
מזג אוויר כזה מכונה הביל. מצב כזה שורר בישראל לאורך מישור החוף, בעיקר בחודשים יולי-אוגוסט, ומכביד על היכולת לעבוד מחוץ לחדרים ממוזגים.
את הלחות אנו מודדים לפי המרחק שלנו מהים או ממקורות מים גדולים. ככל שנתרחק מהים הלחות תרד. ככל שנעלה בגובה הלחות תעלה, זאת מכיוון כי הטמפרטורה יורדת ולכן הלחות היחסית עולה. וככל שנדרים לאזור הנגב הלחות תרד.
בישראל אנו סובלים ברוב אזורי הארץ מרמות לחות גבוהות, אשר נותנות תחושה של חוסר נוחות – מה שקרא 'חם מהרגיל'.
בנוסף לנתונים האקלימיים, אנו סובלים מרמות זיהום אוויר גבוהות, ודילול צמחייה מגבירים את מידת הלחות.

את ארץ ישראל נהוג לחלק לשלושה אזורי אקלים שונים, למרות היותה של ארץ ישראל קטנה יחסית, סוגי האקלים הם:

  • אקלים ים-תיכוני – רוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל נמצאים באזור של האקלים הים תיכוני. אקלים זה מאופיין בקיץ חם ודל במשקעים, עונות מעבר קצרות הפכפכות וחורף גשום (לעתים רחוקות אף מושלג) וקר. באזורי האקלים הים תיכוני יורדים יותר מ-4000 מ"מ של משקעים בשנה.
  • אקלים ערבתי, צחיח למחצה – מעין אקלים מעבר בין האקלים הים תיכוני לבין האקלים המדברי. אי אפשר להגדיר במדויק היכן עובר הגבול בין סוגי האקלים, מפני שהשוני בין שנה לשנה בכמות המשקעים באזורי האקלים הערבתי הוא גדול מאוד.
  • אקלים מדברי – רוב דרום הארץ נמצא באזור של אקלים מדברי ומהווה חלק מרצועת המדבריות הסובטרופיים העולמית. זהו אזור צחיח ודל במשקעים במשך כל השנה, ולא יורדים בו יותר מ-200 מ"מ של משקעים במהלך השנה. (מתוך אתר ויקיפדיה).
    אני נוטה לחשוב ולהגדיר כי בישראל ישנם 4 או 6 אזורי אקלים שונים, הנקבעים לפי המרחק הגאוגרפי מהים, והטופוגרפיה, קרי אזור מישורי, הררי, עמק הנמוך מגובה פני הים, וכמובן השפלה, המדבר והערבה. לדוגמה באזור הגליל ישנם כ-3 אזורי אקלים שונים, והם גם מגדירים לנו את ההבדלים בין הגליל המערבי, הגליל התחתון, אזור העמקים המערבי והמזרחי, והגליל העליון.

תהליכי העיור המואץ והפרבור של מדינת ישראל, כמו כן, הרחבה מסיבית של תשתיות כבישים סלולות, והקמת אזורי תעשייה רבים ולא מרוכזים, מביאים לצמצום השטחים הפתוחים של המדינה. יתרה מזו, ישנה נטייה גוברת והולכת להמעיט בנטיעות עצים לאורך תשתיות הכבישים ובאזורי התעשייה, וכן לצמצם את הריאות הירוקות בישובים העירוניים. כמעט ולא נמצא במרכזי הערים פארקים ציבוריים מגוננים, ובשכונות המגורים בקודי ישנה הצללה באזורי הפעילות והמשחק. הבינוי המואץ מייצר מבנים של ערים צפופות ובעלות מבני מגורים כרבי קומות (פתח תקווה, ראשון לציון, חריש ועוד). באזורים אלו נוצר מיקרו אקלים, אשר מגביר את עומסי החום באופן ממוקד.

מיקרו-אקלים :  שינוי קטן אך משמעותי בטמפרטורה, בלחות, במשב הרוחות, בקרקע, בצמחיה, ובחי.
שינויים אלו עשויים מתרחשים באופן טבעי בנקודות מפגש שונות כמו מעבר בין אור לצל, בחלל בין מבנים לחללים/רחוב/כביש. ובאופן נרחב יותר במעברים או מפגשים גאוגרפיים כדוגמת עמק להר,בין הר לבקעה, הר ומקווה מים וכד'. בשימוש מושכל בתופעות אלו, ניתן להשתמש במיקרו אקלימים לטובת חסכון באנרגיה, צמצום פסולת, חקלאות, ומעבר לזה, יצירת תחושת נוחות מתמשכת לאורך זמן.

לצערי, המדיניות הרווחת בישראל היא להתעלם מתנאי האקלים, מהזיהום, מתופעת ההתחממות הגלובלית, ובכך להנציח את הבעיה ולהחריף אותה. תכנון עירוני שאינו נותן פתרונות לבעיות אלו, מייצר שכונות מגורים חמות ולחות. אשר השפעתן על הגוף עלולה התבטא בתופעות פיזיולוגיות כמו כאבי ראש, הזעת יתר, תחלואה גבוהה ואף מחלות קשות.
מבחינתי, ההתעלמות של גופי התכנון ממצב זה, ומהפתרונות הפשוטים והזולים, היא בגדר פשיעה מכוונת בנו, התושבים.
אהבתם? שתפו!

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *