תולדות הדיור הציבורי

תולדות הדיור הציבורי

מבני דיור ציבורי באירופה

ללא ספק, הדיור הציבורי איני הדבר הכי אסטטי בעולם, אך הוא מהווה דוגמה נהדרת לאדריכלות של השנים שלאחר מלחמת העולם ה-II ותופעת ה'בייבי-בום' העולמית.
כאשר היה צורך לתכנן ולבנות מבני מגורים ברי-השגה לאוכלוסיות ממעמד הביניים וכן אוכלוסיות חלשות יותר.
בשעתו קראו לזה 'משכנות'.  בלוקים שלמים בכל העולם המורכבים יחידות דיור פונקציונליות.

הראשון שהגה את רעיון הדיור הציבורי – דיור בר השגה היה האדריכל השווצרי לה קורבזייה Le Corbusier-Charles-Édouard Jeanneret-Gris.

מבני דיור ציבורי באירופה

לה קורבוזייה היה בין האדריכלים והמהנדסים הראשונים שלמדו לנצל את יתרונותיו של הבטון המזוין. בעזרת חומר זה ניתן היה לייצר אדריכלות חדשנית ופחות מוגבלת.
הוא אף הגדיר את חמשת העקרונות הבסיסיים לתכנון המודרני

  1. את הבניין יש להרים על עמודים כך שאפשר להשתמש בחלל שמתחתם כקומה ראשונה פתוחה וזורמת. לעמודים במבנה על פי עקרונותיו קראו "פילוטי".
  2. שלד הבניין צריך להיות מבוסס על עמודים היוצרים את החלוקה הגאומטרית פנימית שלו, הם מוסתרים בתוך הקירות ומשחררים את הקירות מנשיאת המבנה.
  3. החלונות מתמשכים כקו אופקי רצוף המשמש כמוטיב במעטפת הבניין וכיוון שהקירות אינם משמשים עוד כקירות נושאים ניתן לפתוח בהם כל פתח רצוי להכניס אור, אוויר ותחושת זרימה לתוך המבנה.

    מבני דיור ציבורי באירופה
  4. חלל הפנים חופשי לחלוטין מבחינה תכנונית. מקום קירותיו הפנימיים ומידותיו מותאמים לחלוטין לפעולות הנדרשות לדיירים.
  5. הגג השטוח מיועד לאזור בילוי ומרגוע לדיירים באוויר הפתוח, שימושי לחלוטין. מכיל לעתים גינה קטנה וסולריום שהיא מרפסת שיזוף עילית.

*העקרונות של לה קורבוזייה לא היו פנטזיות עיצוביות או גחמות אופייניות אלא הכתיבו דפוס חדש של בניה.

הגישה האורבנית של לקורבזייה 

מבני דיור ציבורי באירופה

לה קורבוזייה חזה תהליך הפרבור, וקבע כי העיר תשתרע על פני עשרות קילומטרים ותקושר בעזרת רשת כבישים מהירים. לה קורבוזה טען כי התכנון העירוני המודרי מבוסס על גישה מהירה וקלה של כלי רכב, ו'משחרר' את הערים ההיסטוריות מצפיפות היתר של מרכזן. גישה זו, שהייתה מקובלת מאוד משנות ה-50 ועד שנות ה-80 בערך. ועל בסיס גישה זו תוכננה כל מפת ההתיישבות והישובים של מדינת ישראל ע"י אדר' אריה שרון.

תפישת המגורים של לקורבזייה

 

  • מכונת מגורים – לה קורבוזייה ראה את האדריכלות כחלק מהעידן התעשייתי. הוא פיתח תאוריה של "טוהר" (purism). התכנון האורבני צריך להיענות לכללי תכנון פשוטים ונטולי קישוטים. סטנדרטיזציה ויעילות של המבנה כמו קו הרכבה תעשייתי. הוא אמר שבית הוא "מכונה לגור בה". משמע  שכל חלק בתוכנית הבית צריך להיות פונקציונלי ולשרת את ייעודו של הבית.
  • יחידת מגורים (Unité d'Habitation) – בשנת 1952 הסתיימה במרסיי בנייתו של בניין המהווה "כפר אנכי". בבניין זה ישם לה קורבוזייה את רעיונותיו. המבנה בן 17 הקומות המוקף בפארק, כולל 337 יחידות מגורים. המבנה הוא יחידת מגורים כוללת המאגדת בתוכה רחוב חנויות באחת הקומות, רחבת בילוי ונופש וגן ילדים על הגג, מלון לאורחים, שירותים רפואיים ועוד. רחובות פנימיים (מוארים באמצעות מנורות בפתחי הדירות) מובילים לדירות קטנות יחסית אך מוארות באור טבעי ופונות לטבע. גם מבחינת חומרי הבניה יש בבניין חידוש. זהו הבניין הראשון שנבנה תוך שימוש בבטון חשוף (סגנון הברוטליזם).

    מבני דיור ציבורי בסין

 

במדינת ישראל לקחו את הרעיון של לה קורבוזייה ליחידת המגורים, ויישמו אותו הלכה למעשה בבניית אלפי יחידות מגורים בשם 'דיור ציבורי'. כולנו מכירים בכל עיר ועיירה את שכונות הדיור הציבורי, בהם ישנם 'שיכוני רכבת'. הרעיון שעמד מאחורי הפרויקט העצום הזה, אינו רק מתן מגורים מהירים לעולים של אותן שנים, אלא רעיון של דיור בר השגה, המבוסס על 2 עקרונות מנחים :
1. דיור זול וזמין.
2. דיור שעלותו נמוכה ומאפשר מחייה נאותה לכל משק בית

מבני דיור ציבורי באירופה

כיום ניתן לראות בכל מעולם דגמים שונים של אדריכלות הדיור הציבורי, מהבית הטורי באנגליה למעמד הפועלים, דרך רובעי העוני של ברוקלין, ועד גורדי השחקים של סין.
כיום קיים גם ניסיון לעצב את אותם מבני מגורים באופן השובר את המראה הקובייה/קופסה שייסד לה קורבזייה. שבירה זו נוצרת ע"י שילוב חומרי בניה שונים בחיפוי חזיתות המבנים, ומנסה לעדן או לטשטש את המסה המבנית.

אהבתם? שתפו!

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *