דעה אישית – חיסול הקניונים ושינוי תרבות הצריכה

דעה אישית – חיסול הקניונים ושינוי תרבות הצריכה

מרכז קניות מסחרי – קניון

בתאריך 01.06.2017 פורסמה באתר 'כלכליסט' כתבה בשם : היום שאחרי השופינג: כך נראית אפוקליפסת הקמעונאות שמשנה את אמריקה
ארה"ב, מדינה שבנתה חיים שלמים סביב הקניון, עוברת בימים אלה טלטלה היסטורית עמוקה. מאות קניונים ואלפי חנויות נסגרים, עשרות אלפי עובדים מפוטרים, קהילות שלמות עומדות לקרוס – ותרבות השופינג, שהגדירה דורות על דורות, גוססת.

מרכז קניות מסחרי – קניון

הקפיטליזם, חי השפע, הצרכנות המוגברת, כל אלו ועוד הן תופעות שנוצרו בעולם המערבי, לאחר מלחמת העולם ה II. הבייבי-בום, הפירוור, גידול האוכלוסייה, החלום לבית פרטי עם גינה וכלב, בניית מרכזי קניות וקניונים בכל עיר. וכעת, במאה ה-21 שוב משתנה העולם. תרבות הצריכה הופכת יותר ויותר מקווננת, ומה קורה עם אותם מבני מסחר עצומים ?
וכאשר מאות ואלפי חנויות קטנות נסגרות, כולל חנויות של רשתות ומותקי ענק שהיו העוגנים המושכים את קהל המבקרים לקניונים, אבדו מרכזי הקניות את זכות הקיום שלהם. הקניונים בארה"ב מתרוקנים מקונים – הנתונים מצביעים על ירידה מתמדת במספרם, למעט לפני חגים – ובמקרים רבים אותם מבני ענק נותרים נטושים. ברבים מהמקומות אין אפילו טעם להביא את הדחפורים ולבנות משהו אחר.
הווארד דוידוביץ', יו"ר חברת ייעוץ קמעונאי שעובדת עם כמה מהרשתות המובילות בארצות הברית, טוען כי  "קניונים ומרכזי קניות רבים נוספים עוד ייסגרו, להערכתי בתוך עשור חצי מהם ייעלמו, וחמש השנים הקרובות הולכות להיות רצח. הרבה מאוד דם עוד יישפך ברחובות". עוד הוא מוסיף ואומר "לא מדובר בעניין כלכלי – תיקון קל לבולמוס קניות גדול, או טלטלה ענפית. ולא מדובר רק בעניין נדל"ני, בשינוי פני אמריקה שבנתה את עצמה בפרברים עטורי מרכזי קניות ענקיים. ואפילו לא בעניין חברתי, הכרוך באובדן מקומות עבודה של עשרות אלפי אנשים. אמריקה עוברת כעת, עם כל קניון שנסגר, שינוי תרבותי עמוק, שממנו היא תצא אחרת לגמרי".

קצת רקע היסטורי

מרכז קניות מסחרי – קניון
חניון במרכז קניות מסחרי נטוש
מרכז קניות מסחרי משנות ה-80

חנויות הכלבו הענקיות הן תולדה של הערים המודרניות. הם התפתחו בראשיתם בבתי המסחר הגדולים הן באירופה והן הארה"ב, כתוצאה של המהפכה התעשייתית. כולנו מכירים את מרקס אנד ספנסר באנגליה, או המשביר לצרכן בישראל. אך הקניונים ומרכזי הקניות הפתוחים, כפי שאנו מכירים אותם כיום, הם תוצר ישיר של תהליך הפרוורים בארה"ב, וממנו נפוצו לעולם כולו. עפ"י סיכום המאמר ב'כלכליסט' ההגירה ההמונית לפרוורים החלה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, כשמענקי דיור פדרליים אפשרו למיליוני חיילים משוחררים לקנות בתים צמודי קרקע מחוץ למרכזי הערים, והשקעות ענק בכבישים הפכו את החיים בפרוורים לנוחים במיוחד. ב־1960 שליש מאוכלוסיית ארצות הברית כבר חיה בהם.
בשנות החמישים נולד רעיון מהפכני: מתחם קניות סגור שיהיה יעד עצמאי לביקור. הוגה הקונספט היה ויקטור גרואן (Gruen), ארכיטקט יהודי שנמלט מאוסטריה עם הגעת הנאצים. גרואן טען כי במקום להסתמך על הערים הגדולות או הראשיות הסמוכות, תושבי הפרוורים זקוקים לאזור קניות נגיש ונוח משלהם, עם שפע של חניה בחינם. בישראל החלו להבנות קניונים כבר בשנות השמונים, כגון דיזינגוף סנטר בת"א, מגדל הנביאים ומרכז חורב בחיפה ועוד. בישראל ישנו ריבוי רב של קניונים, בריכוז צפוף מאוד ביחס לגודל האוכלוסייה, ודוגמה הטובה ביותר היא עיר הקניונים ראשון-לציון.
חשוב לציין כי גרואן לא תכנן ליצור 'מקדשי קניות'. הוא דמיין מרכז קהילתי רב־שימושי, עם מעונות יום, ספריות ותערוכות אמנות. "תכנון נכון יעניק לתושבים הזדמנות לפתח חיי חברה ופעילות במתחם בטוח ומוגן. על ידי שילוב של פעילויות חברתיות וחינוכיות, הקניון יכול למלא את החלל הקיים, ולספק מתחם הולם להשתתפות בחיי קהילה מודרניים, בדומה לכיכר העיר ביוון העתיקה או לשוק העירוני בימי הביניים". בפועל יזמי הנדל"ן חשבו על הגדלת הרווחים באופן מרבי, ע"י אזורי מסחר והסעדה רבים ככל האפשר, עם תוספות של 'תרבות להמונים' כבתי קולנוע, אולמות באולינג וכד'.
כך אמר פרופ' מארק כהן, ראש תחום לימודי הקמעונאות בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה. "ככל שמערכת הכבישים המהירים התפתחה, היה נדמה שכמעט בכל מחלף יציאה מקימים קניון". ועוד הוסיף פרופ' מארק כהן: "בשנות ה-80 הקניונים נהפכו ללב הפועם של הקמעונאות. מרכזי הערים התרוקנו. ועכשיו האינטרנט עושה לקניונים את מה שהקניונים עשו למרכזי הערים".
הווארד דוידוביץ', יועץ לקמעונאיות טוען כי : "אנחנו רק בתחילת המשבר. להערכתי בתוך עשור חצי מהקניונים ומרכזי הקניות ייעלמו."
כיום קניונים רבים בכל רחבי ארה"ב נסגרים, בשל שינוי תרבות הצריכה. המערב לצריכה מקווננת ע"י רכישות באתרי מסחר וחנויות אינטרנטיות, הופכת את החנויות הפיזיות ומבנה המחסר ללא רלוונטיים. הליך דומה קרה לבתי הקולנוע הגדולים, כאשר אנשים החלו לצפות בסרטים בווידאו הביתי, לאחר מכן ב DVD, וכיום דרך המחשב או הטלוויזיה.

מה עושים עם מפלצות הבטון ומגרשי החניה ? 

ארצות הברית, המלאה בקניונים מכל סוג ומין, לא יודעת כעת מה לעשות עם אותם מבני ענק – מפלצות בטון. בשל גודלה העצום, וכמות השטחים הפתוחים המותרים לבניה, חלק רב מאותם מרכזי קניות פשוט אינם בעלי ערך נדל"ני רב. ישנם מקרים בהם מבנים אלו עומדים שוממים – מבני רפאים, כאשר יזמי הנדל"ן אינם מעוניינים ורכוש אותם לטובת הסבה ליעוד אחר, או פרוק לצורך בניה חדשה. ערכם הכספי נמוך מאוד, ולא תמיד ברי רכישה.

מהי עיר ? כיצד עיר תתקיים ללא מסחר ?

רחוב מסחרי טיפוסי באירופה

האקדמיה תמיד מלמדים כי עיר, עיר אמיתית היא כזו המתרחשים בה מספר רב של שימושים שונים באותם מתחמים. משמע, מגורים, בצמוד למסחר ועסקים. כך נבנו רוב ערי ישראל. קומת רחוב מסחרית בעלת חנויות, בתי מלאכה קטנים, מסעדות וכד', ומעליה קומות מגורים. כל העיר תהיה פעילה לאורך רוב שעות היום. אך הרגע שנוצרו מרכזי הקינות הגדולים מחוץ לאזור העירוני, הצורך באותו רחוב עירוני בעל שינוים רבים הפך ללא רלוונטי.
כך 'נפלו' אזורי מע"ר רבים כדוגמת 'הדר הכרמל' בחיפה.
כיום, ארה"ב ממחישה לנו באופן קולוסאלי, את התהליכים המתרחשים בכל רחבי ישראל כ-20 שנים ויותר. מות העיר לטובת מרכזי הקניות והקניונים. אך כעת נכנס 'שחקן חדש' – המסחר האינטרנטי.
לאחר שברוב ערי ועיירות ישראל כבר אין באמת רחוב עירוני מסחרי פעיל, אנו צפויים לראות בשנים הבאות גם את מות הקניונים. בחיפה הליך זה התחיל, לאחר בניית 'הקריון' וה'גרנד קניון'. הקניונים הקטנים הם מבני ענק שחלקים לא מאוכלסים, או מאוכלסים ע"י משרדים קטנים, קופות חולים או משמשים כשטחי אחסון.

רחוב מסחרי טיפוסי באירופה

בנימה אישית, או יותר נכון לומר גילוי נאות. את רוב רכישותיי וקניותיי אני מבצעת באופן מקוונן. מאוד נח לי כאשר אני חוברת מוצרים בחנות אינטרנטית, ומזמינה אותם עם שילוח על לביתי. אך אם יכולתי לבחור, אם הקידמה והטכנולוגיה לא היו מתפתחות לכיוון זה, הייתי מעדיפה לערוך את קניותיי ב'רחוב עירוני' מאשר במרכז קניות. להסתובב ברחבי העיר בה אני מתגוררת, וללכת בחרוב מחנות לחנות, ולבחור את מרכולתי. אולי זאת תפיסה רומנטית או ארכאית, אך ישוב עירוני לא יכול להתקיים ללא התושבים שבו, וללא מסחר מקומי.

יש לכם שאלות ?
אשמח לדעת אילו עוד נושאים מעניינים אתכם, שתפו אותי בתגובות
ניתן לדבר איתי בטלפון 050-9847484
ואפשר גם לכתוב לי כאן, ואני מבטיחה לענות

 

אהבתם? שתפו!

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

תגובות

  1. says

    כדי שיהיו חנויות קטנות ואינטימיות עם מיגון רחב של מוצרים. חייבת המדינה לשחרר את הרגולציה על המוצרים. שהקנייה תהווה חוויה מיוחדת של שירות ותיווך בין המוכר למוצר.
    לדעתי בישראל הרגולציה של מכון התקנים הורגת את האפשרות שעסקים קטנים יוכלו להתקיים במתכונת שאת מציעה.
    הרגולציה חייבת להיות על המעבדה ולא על המוצר. ברגע שהרגולציה על המוצר והיא נמצאת בידיים של גוף סוברני כמו מכון התקנים השאיפה שלו לבדוק כל מוצר כדי לממן את עצמו.
    זה מה שקורה בישראל וגורם לכך שאין יבואנים קטנים ולכן המיגוון מצומצם ביותר, מה שגורם להזמנת המוצר בחו"ל. כמובן ללא כל בדיקה של המכון.

Trackbacks

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *