דעה אישית – מדוע הבניה הירוקה אינה סוחפת את ענף הבניה בישראל ?

דעה אישית – מדוע הבניה הירוקה אינה סוחפת את ענף הבניה בישראל ? שיפוץ עליית גג

בתאריך 23.11.2017 פורסמה באתר העיתון 'כלכליסט' כתבה בשם : 'צו השעה: איכות למשתכן'
הכתבה בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה עוסקת בשאלה מדוע בנייה ירוקה שנמצאה יעילה יותר מבחינה  אנרגטית, בריאה יותר ואיכותית יותר. לא מצליחה לסחוף את כלל ענף הבנייה ?
למה מוצר שמשפיע על הכיס (הדבר השני הכי חשוב) ובריאות המשפחה (הדבר הראשון הכי חשוב) לא מצליח לסחוף את כלל שוק הבנייה בישראל ?

הכתבה מציגה שתי עובדות שלא ניתנות לוויכוח.
עובדה ראשונה היא כי ישראל נמצאת בתחילתה של תאוצת בנייה כאשר צורכי הבינוי בישראל מכתיבים כי עד שנת 2023 ייבנו בישראל מעל ל-400 אלף יחידות דיור נוספות, ועד שנת 2035 תסתכם התוספת בכ-1.2 מיליון יחידות חדשות (מספר המהווה כמחצית מכלל הדירות הקיימות כיום). כלומר, מדובר בעלייה של 50 אחוז במספר הדירות בישראל תוך פחות מ-20 שנה.
עובדה שנייה ומשמעותית לא פחות היא, כי ענף הבנייה בישראל לא חף מבעיות, בלשון המעטה: 100 אחוז ליקויי בנייה בבניינים החדשים (על פי מחקר של הטכניון ודו"ח משרד הבינוי והשיכון), עלויות תיקון ליקויים מהוות כ-12% מעלותה של דירה חדשה, 26% מליקויי בנייה ניתנים למניעה כבר בשלב התכנון ועלייה של 40% במספר ההרוגים באתרי הבנייה בישראל בשנת 2016 (לעומת השנה שקדמה לה). כך על פי הילה ביניש.

שלד פלדה ומעטפת פאנל מבודד
שלד פלדה ומעטפת פאנל מבודד

לדברי הילה ביניש, בנייה ירוקה נותנת מענה מדויק לבעיות אלו. בנייה ירוקה היא ראייה כוללנית – רב מערכתית, המתייחסת לתהליכי התכנון, העיצוב והבנייה של המרחב הבנוי. קרי, הבית הפרטי, גורד השחקים, הדירה, השכונה, האזור הבנוי, הישוב, המערכת העירונית ועוד. ככזו היא מתחילה עוד בשלב התכנון, לא רק של הבית הפרטי או הבניין אלא של השכונה והעיר, על מנת לבנות סביבות מגורים המספקות איכות חיים גבוהה עם שבילי הליכה ואופניים, תחבורה ציבורית ומרכזים מסחריים וקהילתיים, אזורי בילוי, בתי ספר, אזורי מסחר משולבים וכד'. בבנייה ירוקה משתמשים בטכנולוגיות וחדשנות ומטמיעים כלים שיכולים למנוע את מרבית ליקויי הבנייה ולחסוך לקבלנים ולדיירים עשרות ומאות אלפי שקלים. אותם שימושים בחדשנות וטכנולוגיה גם מייעלים את הליך העבודה, ומקצרים אותו באופן משמעותי, וזה עוד מבלי לציין את החיסכון באנרגיה גם לאחר אכלוס המבנים.

מדוע הבנייה הירוקה עדיין נתפסת כנישה או גחמה של תכנון ולא כהכרחית ?

חיבור קירות מעטפת המבנה
חיבור קירות מעטפת המבנה

הילה ביניש טוענת כי ישנן מספר סיבות. חלקן מבוססות על דיסאינפורמציה, משמע החשיבה המוטעית שלפיה בנייה ירוקה יקרה יותר מבניה רטובה קונוונציונלית. בניה ירוקה היא בגדר פריבילגיה רק של אנשים עמידים מאוד, או רק לבעלי בתים פרטיים. חלק מהסיבות נובעות מהיות ענף הבנייה, ענף שמרני, מיושן ומסורתי, שאינו פתוח לשינויים. לראיה, מרבית משיטות הבנייה הנהוגות היום זהות לחלוטין לאלו משנות ה-50 של המאה הקודמת. הן קיימות בכל העולם המערבי, ומיושמות בצורות כאלו ואחרות ב-130 מדינות. אפילו מדינות מתפתחות, לדוגמה באפריקה, מחפשים אחר פתרונות בניה מהירה, בטוחה, בריאה וירוקה.

הסיבה עיקרית שבגינה הבנייה הירוקה טרם סחפה את המדינה היא היעדר הובלה מדינית והתערבות רגולטורית
משרד האוצר, המוביל תוכניות בניה, כדוגמת מחיר למשתכן, לא רואה לנכון לשלב את הבנייה הירוקה כחלק אינטגרלי בתכנית הלאומית, זאת על אף כל היתרונות המוכחים בארץ ובעולם של הבנייה הירוקה.
משרד הפנים, הגוף האחראי על כלל ועדות התכנון בישראל, אינו רואה לנכון לתת תמריצים באופן קבלת היתרי בניה, למבנים אשר יבנו בשיטות בניה מתקדמות. הוועדות לתכנון, אינן יודעות כיצד לטפל בהליכי הרישוי של מבנים, ובפרט בתים פרטיים המתוכננים בשיטות של בניה ירוקה. גם גופי הרישוי השונים אינם יודעים כיצד 'לבלוע את הצפרדע' הזאת. כך קובעת הילה ביניש.

חסמים נוספים המעכבים את שיטות הבניה המתקדמות לפורץ לשוק הבניה

מערכת הקיר ללא חומרי הבידוד והגבס
מערכת הקיר ללא חומרי הבידוד והגבס

כאדריכלית המתמחה בשיטות בניה מתקדמות, אני יכולה להעיד כי אחד החסמים העיקריים הוא החסם הפסיכולוגי – הרגשי. 95% מבתי האב במדינת ישראל מתגוררים בבתים הבנויים מבלוקים ובטון. הם כלל לא התנסו במגורים בארצות אירופה, אוסטרליה, ניו-זילנד וצפון אמריקה, בהן רוב הבתים הפרטיים, ובתי המגורים בפרוורים, בנויים בשיטות שונות של בניה קלה. כאשר משפחה מעוניינת לבנות בית בישראל, היא נוטה מראש לחשוב על 'המוכר והידוע', ואינה ממהרת לבחון או לחפש חלופות בניה יעילות יותר.

חסם נוסף נובע מתוך ענף הבניה עצמו.  חברות הבניה, קבלני השלד וספקי חומרי הבניה. 95% מחברות הבניה וקבלני השלד עוסקים אך ורק בבנייה רטובה. במדינת ישראל, אין מספיק חברות בניה, קבלני בניה, וספקי חומרי בניה העוסקים בשיטות בניה מתקדמות. כך שעלויות הבניה בפועל, נקבעות לפי ההיצע והביקוש בשוק. כיום יש בישראל 5 חברות המייצרות שלדי פח עבה דופן (פלדה דקה), ישנם 5 מפעלים המייצרים פאנלים מבודדים, ישנם 5 מפעלים המספקים פרופילי פלדה ללא תיווך לקבלנים, ישנן 6 חברות המייבאות חומרי בניה ירוקים ותקניים מחו"ל, והחשוב מכל, ישנם כמה עשרות קבלנים אשר בעלי ניסיון בבניה בשיטות אלו, ובעלי רישיון בניה כחוק.

חסם נוסף חוסר מקצועיות. המחסור בידע מקצועי, הן אצל מהנדסי הבניין וההנדסאים, והן אצל חלק ניכר מהאדריכלים. למרות שבאקדמיה מלמדים על הגישה הירוקה בתכנון אדריכלי, ומלמדים כיצד מתכננים ובונים מבנים משלדי פלדה, בפועל, לא מלמדים ולא מתמחים בתכנון וביצוע של שיטות בניה מתקדמות. מה גם כי שיטות אלו, בניגוד לבניה רטובה קונוונציונלית, כל הזמן משפרים ומחדשים את חומרי הבניה. משכללים ומיעלים את אופן ביצוע הבניה ופרטי הבניה. אדריכלים שאינם מתמחים בשיטות בניה אלו, מתקשים לעקוב אחר העדכונים והחידושים של שיטות הבניה המתקדמות והמתועשות, ובשילוב בין שיטות שונות וחומרים שונים.

מאמרים נוספים בנושאי בניה מתקדמת ובניה ירוקה

שיטות וחומרי בניה – בניה משולבתכיצד בונים בית פרטי בשיטת בנייה מתקדמת ?
שיטות בניה – פאנלים מבודדיםשיטות וחומרי בניה – שיטות שונות לבניה פרטית
בנייה במכולות משאהאם כדאי לבנות בית ירוק ?
שיטות וחומרי בניה – בניה מתועשתבית ירוק – האם זה באמת יותר יקר ?
שיטות וחומרי בניה – בניה מתקדמתהאם פרויקטי נדל"ן הם אכן ירוקים ?
חשיבות השימוש בחומרים ממוחזרים, ומדוע מדינת ישראל לא עושה דבר ?
בית ירוק – האם זה באמת יותר יקר ?

יש לכם שאלות ?
אשמח לדעת אילו עוד נושאים מעניינים אתכם, שתפו אותי בתגובות
ניתן לדבר איתי בטלפון 050-9847484
ואפשר גם לכתוב לי כאן, ואני מבטיחה לענות

אהבתם? שתפו!

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

Trackbacks

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *