שוק – לב העיר

שוק שוק עירוני מקורה

שוק הנו מקום פיזי המשמש למסחר, בעיקר במוצרי מזון אך גם במוצרים אחרים, כדוגמת ספרים, רהיטים, ביגוד, כסף ועוד.
בעולם כולו ניתן למצוא שווקים פתוחים, לדוגמה שוק הפשפשים ביפו, וכן שווקים מקורים כמו השוק של עכו. לעתים פועל השוק דרך קבע, ולעתים הוא נפתח רק ביום מסוים בשבוע, או בכיכר המשמשת למטרה זו (כיכר השוק).
השוק הנו מקום מפגש עירוני חשוב ביותר, וסביבו ניתן למצוא מבני ציבור ושלטון רבים.

התפתחות השוק כמקום כינוס חברתי שוק עירוני באפריקה

בכל חברה שיבטית, אינן לראות את מרכז הכפר כשוק מקומי מצומצם. צומת, כיכר, מרחב פתוח המצוי בין רוב מבני הישוב השבטי, ומאפשר כינוס של בני השבט, לצרכים חברתיים שונים, כמו טקסים דתיים, התארגנות קהילתית, מסחר מפגש חברתי בין אישי אקראי ועוד. ניתן בנקל לדמיין מספר בקתות חומר וקש המקיפות בצורה מעגלית או אורגנית רחבת אדמה.

בחפירות ארכיאולוגיות של ישובים קדומים, אחד האתרים הראשונים שניתן לזהות בכל חפירה הוא הכינוס והמסחר של אותו מתחם. וזה נכון כמעט לכל תקופה בעת העתיקה. הצורך הבסיסי של בני האדם לקיים מפגש בין אישי, ולבצע בו פעולות שונות, ניכר בכל תקופה ובכל שיטת בניה. הבניה המקומית – הוורנקולרית, היא בניה שניתן לכנותה אינטואיטיבית. כזו העונה על צורך של האדם למחסה, להגנה, לחיי קהילה. בכל בניה מסורתית, גם כיום, בכפרים מרוחקים בסהרה, אנו נראה את מרכז הישוב והשוק.

היסודות לעיר המודרנית – מיוון ועד ימנו שוק מסורתי

למעשה, היוונים היו הראשונים שתכננו עיר באופן מאורגן ומסודר, ולא כישוב הצומח באופן אורגני מכפר מקומי. בשל כך, תכננו את העיר על בסיס רשת רחובות החוצים זה את זה. המחלקים את המרחב ל-4 רובעים, אשר מפגשם מצוי בכיכר העיר – לב הצומת של מפגש הרחובות 'קארדו' ו'דומאנו'. באזור המפגש, הוקמו מבני ציבור וקהילה. ניתן לראות דוגמה נהדרת של תכנון עירוני יווני בעתיקות בית שאן וציפורי. באשור הצומת נבנו מקדשים, בית השלטון-המשפט המקומי, הסנאט העירוני, בית הצבא-משטרה, וגם בית המסחר – האגורה.

אגורה (αγορά) ביוון העתיקה שימשה לא רק מקום מסחר, כשוק מקורה, אלא כמקום כינוס אספת העם של העיר – פוליס, כיכר השוק ומרכז החיים של העיר. האגורה הייתה חלל עירוני המוקף במבני ציבור כגון מקדשים, סטואה, בולטריון (מושב מועצת העיר) או מבנים אחרים שאפיינו את התקופה. בחלק מהערים, חלל זה היה מקורה או בעל קירוי חלקי. כך שניתן לדמות את האגורה למרכז הקניות העירוני או 'קניון'. שוק במארקש

את המבנה הבסיסי  של עיר הנבנית על רשת רחובות החוצים זה את זה – גריד עירוני Urban grid, שיכלו הרומאים, ופתחו אותו, ואנו יכולים לזהות בקלות ערים אלו, שהתפתחו ממאחז צבאי רומאי, לעיר שוקקת וענפה. לדוגמה : קיסריה, טבריה וכמובן בכל אירופה. על בסיס רשת זו תוכננו ונבנו הערים המודרניות, כגון ערי ארה"ב – ניו-יורק, דאלס, לוס אנג'לס, וכמעט כל עיר ועיירה בצפון אמריקה, אוסטרליה, ניו-זילנד ואירופה. כאשר בכל עיר כזו, תמיד יהיה צומת מפגש רחובות בו ישנם מבני שלטון וכמובן מבנה מסחרי, מרכז קניות, שוק מקומי וכד'.

גם ואם נבחן את הערים האורגניות, אלו שהתפתחו מישוב כפרי קטן, וצמחו לעיר מודרנית, לדוגמה לונדון. גם בה, בכל שכונה מתקיים שוק עירוני.

מאמרים נוספים בנושאים שונים

דעה אישית – חיסול הקניונים ושינוי תרבות הצריכההשפעות אדריכליות – חסן פתחי
בניה בעולם העתיק – החומה הסינית הגדולההשפעות אדריכליות – פטר זומטור
תולדות הדיור הציבוריהשפעות אדריכליות – רוב קרייר
אדריכלות, מבנים, אומנות ומה שבניהםאדריכלות מסורתית

יש לכם שאלות ?
אשמח לדעת אילו עוד נושאים מעניינים אתכם, שתפו אותי בתגובות
ניתן לדבר איתי בטלפון 050-9847484
ואפשר גם לכתוב לי כאן, ואני מבטיחה לענות

חנות מנורות שוק הבדים והשטיחים שוק בלילה באסיה השוק הצף חנות בשוק פורטבלו לונדון שוק איכרים

 

 

 

אהבתם? שתפו!

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *