לתת מעצמי למען האחר ללא מטרת רווח 
התנדבות ומתן תרומה אינם דבר של מה בכך, ונכון שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו לעשות מהלך שכזה.
אך אני רוצה לחשוב שכל אחד מאיתנו יכול לתרום, ואפילו קצת.
כיצד הגעתי לזה ?
הסיפור הנו מאוד פשוט, הבית שבו גדלתי, תמיד היה בית פתוח וחם לכל.
הורי תמיד אמצו עולים חדשים, חיילים בודדים, אנשים זרים מחו"ל שהתנדבו בקיבוץ, נערים מ'חברת נוער', וכמובן בעלי-חיים.
חונכתי בידיעה כי יש לקבל את האחר, ולא להתעלם ממנו ומצרכיו. להיות סובלני לשונות. לדעות חדשות, למחשבות שאינן 'בנורמה', לסוגים שונים של אנשים, תרבויות וגישות חיים.
החיים בקיבוץ לימדו אותי כי תמיד יש מקום לתת כתף, להושיט יד, לסייע ולהתנדב.
וכל עזרה קטנה כגדולה מתקבלת במאור עיניים וחיוך רחב.
פילנטרופיה אינה מילת גנאי, ואינה לעשירים בלבד.
ה'אני מאמינה' שלי הוא מאוד פשוט, לא צריך ליום מיוחד כמו 'יום המעשים הטובים' כדי לעשות משהוא מאושר. לא צריך כסף רב כדי לחולל שינוי.
המתכון שלי מכיל את המרכיבים הבאים :
רוח התנדבות
קורט יוזמה וחשיבה יצירתית
ולתיבול קצת זמן פנוי מעורב ברצון טוב
כיום אני תורמת באופן פעיל לעמותות שונות להצלת בע"ח ובנהן 'גלבוע אוהבת חיות' ועמותת פגסוס' המצילה חמורים וסוסים, הן תרומה כספית חודשית, והן בפעילות של איסוף חפצים.
וכן אני עוסקת בפעולות התנדבותיות שונות המסייעות לחיילים בודדים, עולים חדשים, מחלקות בבתי חולים, ובתי אבות שיקומיים.
אני אף יוזמת כמה מפעולות האיסוף, כדוגמת איסוף ציוד לחיילים בודדים, איסוף ספרים למחלקות אישפוז ולארגון 'סיפור חוזר'.
בישובי, פרדס חנה-כרכור,יזמתי מבצע איסוף ציוד לבית ספר עבור ילדים ממשפחות מעוטות יכולת, וכן מבצע איסוף בובות רכות עבור מרכז לבריאות הנפש 'שער מנשה'.
