מבית קיבוצי לבית פרטי
בית משפחת סיגל הנו בית דו-משפחתי טורי בקיבוץ אושה.
הבית נבנה בתוקפת 'הלינה המשותפת', קרי בית קטן עם 2 חדרי שינה ומטבחון.
לאחר המעבר 'ללינה משפחתית', הורחב הבית ע"י תוספות בניה של יחידות יבילות.
כל שנוצרו בו 'טלאים' של בניה מבטון ובלוקים וחדרונים מבניה קלה.
כיום מתגוררים בבית זוג הורים מבוגרים, המתקרבים לגיל השלישי.
הילדים בוגרים ובעלי משפחות וילדים משל עצמם.
לכן היה צורך לחדש את המבנה, ולהסב אותו לבית המתאים לזוג מבוגר,
עם חדרי אירוח לבני המשפחה המורחבת, או למטפל/ת בעתיד לבוא.
המגרש מאוד צר ומאורך, דבר המגביל את התכנון האדריכלי למבנה מאורך,
בעל קיר משותף עם מבנה שכן, מכאן תוכנן בית מגורים בין 2 קומות.
בני הזוג שמו דגש על פרטיותם בתוך הסביבה הבנויה של השכונה,
ובפרט מול השכן הצמוד לבית המגורים.
מאידך, רוב חיי המשפחה המורחבת מתנהלים בחוץ, במרפסת,
ולכן תוכננו 2 מרפסות גדולות ב-2 הקומות של הבית.
מרכיב נוסף בתכנון היה הכנסת אוויר טבעי ברוב חלקי הבית, וזאת אף על פי המבנה המאורך.
המגרש ממוקם במרכז של שכונת מגורים, בעלת בתים דו-משפחתיים טוריים זהים באופיים ובחזותם,
באזור כמעט מישורי, במרכז עמק זבולון (מרפץ חיפה).
בני הבית ביקשו כי סגנון העיצוב יהיה פשוט, צנוע ולא מנקר עיניים,
וישתלב במכלול השכונה ושאר בתי הקיבוץ
שיטת בניה : בניה קונבנציואנלית – בניה רטובה
קרדיט צילום : עידן פרסר http://idanp.com