בניה פרטית בישובים כפריים

הרחבות בקיבוצים – איכות חיים זאת לא מילה גסה

מאמר ראשון בסדרה

רובנו חולמים לגור בבית פרטי ….
לשמוע את ציוץ ציפורים עם בוקר, ולהקשיב לצחוק ילדים המתגלגל בשביל …
כשאומרים בית פרטי, עולה למול עיננו תמונה של מדשאות ירוקות מעבר לסף הדלת ונופי מרחבים של שדות וגבעות …
לבחור לגור בקיבוץ זאת כבר לא החלטה של מעטי מעט או של בני הקיבוצים הנשארים לגור בישוב בו גדלו וחונכו.

לגור בקיבוץ זאת קביעת עמדה השואפת לעתיד בטוח יותר למשפחה

בקיץ 2011 עברנו כולנו רעידת אדמה בעקבות המצב החברתי והכלכלי בארצנו. במדינה בה שוק הנדל"ן משוגע, קיים מחסור גדול בדירות ובתים לזוגות צעירים ולמשפחות של מעמד הביניים, והדרך למימוש החלום של בית פרטי עם גינה נראית רחוקה מתמיד ועד בלתי אפשרית.
טעויות עבר של כלל ממשלות ישראל, הביאו אותנו הציבור הישראלי, לקום ולבקש 'בדק בית', לשקול מחדש את אופן קבלת ההחלטות, חלוקת הנטל והזכויות בצורה שוויונית.

מדוע דווקא בית פרטי ?

הבחירה שלנו בית פרטי אינה מקרית. במחקרים שנערכו בגני ילדים, כשנתבקשו הילדים לצייר בית הם תמיד ציירו בית פרטי עם גג אדום וגדר או עץ.
אין לי הסבר מקצועי כיצד הוטמעה תמונה זאת בראשנו, ואיך היא מלווה אותנו בבגרותנו. המחקרים מראים כי אין הבדל בין ילדים הגדלים בדירות, שכונות מעמד הפועלים או בארצות נכשלות, לכולנו ישנו אותו דימוי של מהו בית. הזיכרון הקולקטיבי של כולנו, ללא הבדל של מוצע, מעמד חברתי ואף מדינה היא בית פרטי עם גינה.

כיצד כן ניתן לבנות בית פרטי וגם ליהנות מביטחון אישי ?

מרכז הכובד של הבניה הפרטית בישראל נמצא בפריפריה, קרי קיבוצים, מושבים, מושבות ועיירות בהן ישנן שכונות 'בנה-ביתך'.
במידה ובחרנו לא לגור בקיבוץ, יש בידנו כמשפחה לרכוש מגרש המיועד לבנייה פרטית, ולהקים עליו בית. הבחירה בתהליך זה כרוכה בהעדפתנו להתגורר בישוב זה או אחר, וביכולתנו הפיננסית למימון הפרויקט כולו.

במה נבדלים הקיבוצים משאר הישובים בארץ ?

בעקבות שינויים מבניים בחברה הקיבוצית, פתחו הקיבוצים את שעריהם בפני קליטת משפחות בשכונות הקרויות הרחבות קיבוצים, וכמובן גם החזרת משפחות של בני קיבוץ שזה מכבר עזבו את המסגרת, וכיום מבקשות לשוב ולחזור להתגורר בה.

סקירה היסטורית מראה כי משנות ה-80 של המאה ה-20 ישנה ירידה דמוגרפית בגידול של כלל הקיבוצים בארץ.
מצב זה נבע מנטישת ההנהגה ככלל והאנשים כפרט את האידיאולוגיה, וכן המשבר הכלכלי שהתחולל בראשית שנות ה-80. משבר זה פקד את כלל הארץ ובעיקר את התנועה הקיבוצית. אי לכך בחרו בנים רבים לעזוב את 'החממה' לטובת החיים העירוניים.
כיום, לאור המצב הכלכלי, משפחות אלו קיבלו החלטה לשוב ולהתגורר בקהילה תומכת, העוברת תדיר שינויים, ומתחדשת בהתאם לאורחות החיים בארצנו, ומאידך שומרת על צביונה הייחודי של קבוצה ערכית סוציאליסטית בבסיסה.

כיצד השפיעו שכונות ההרחבה על הקיבוצים ?

המערכת הקיבוצית מספקת למשפחות הנקלטות בתוכה מגורים בתוך קהילה המציעה איכות חיים בישוב כפרי מחד, ונגישות למרכזים עירוניים מאידך.

כפי שציינתי קודם הטלטלה בתנועה הקיבוצית הביאה עימה קרע גדול בין הקיבוצים השונים הפזורים בארץ. קרע זה חולל בחלק מהקיבוצים את תהליך ההפרטה. לרוב תהליך זה התרחש בקיבוצים הפחות מבוססים, אך לא בהכרח. ההפרטה בודדה את האנשים מהאחריות השיתופית. תהליך ההבאה יצר הזדמנות לצמיחה כלכלית-חברתית-מחשבתית. מהפך זה סלל את הדרך להקמת שכונות הרחבה עבור משפחות שאינן מבני הישוב.

לשכונות ההרחבה ישנו ערך רב עבור הקהילה הקיימת
ההחלטה לבנותן סיפקה הכנסת 'דם חדש' לקהילה הקיימת, אשר העשירה מבחינה דמוגרפית את כמות המשפחות והתושבים. מהלך ביסס את כושרו הכלכלי של הישוב, וכמובן הוגדל שטח הישוב.
כך הפכו הקיבוצים מישובים מזדקנים לישובים מתחדשים בעלי קהילה צעירה ותוססת.

מאמר מראשון הסדרה
מאמרים נוספים בסדרה
בניה פרטית בישובים כפריים -2
בניה פרטית בישובים כפריים – 3
בניה פרטית בישובים כפריים – 4

צרו קשר – לתאום פגישת יעוץ
ואפשר כמובן להתקשר אלי בטלפון: 050-9847484
wwww.efratmeiri.co.il

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק