מה יש בקיבוצים המהווה חלופה שפויה עבור משפחות ? 
מאמר שני בסדרה
בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, נמצא משק הנדל"ן הישראלי במשבר עמוק.
יוקר המחייה עולה, מחירי הדירות בפרויקטי נדל"ן מאמירים,
שכר הדירה הגיע לשיאים כך שרוב הזוגות הצעירים ומשפחות מעמד הביניים אינם יכולים לשאת בו עוד.
ההתיישבות בישראל נחלקה מראשיתה לשתי צורות מגורים; האחת מגורים עירוניים, משמע לגור בעיר או בסביבה עירונית, לרוב בבתי דירות משותפים, אשר נבנו ע"י יזם פרטי או גוף ממשלתי.
השנייה מגורים בסביבה כפרית, קרי בקיבוץ, מושב, מושבה או ישוב קהילתי. בשנים האחרונות, לאחר שינויים חברתיים וכלכליים, מאפשרים הקיבוצים למשפחות רבות לבוא ולהתגורר בהן.
מי בוחר לעבור לגור בקיבוץ ?
אם אצטרך להגדיר באופן גס מיהן המשפחות העוברות להתגורר בקיבוצים, אוכל לסווג אותן בשתי קבוצות עיקריות.
בקבוצה הראשונה ישנן משפחות בנים חוזרים. אלה הם בני קיבוץ אשר עזבו את הקיבוץ, כמוני, ובחרו לאחר מספר שנים בהן הם הקימו את משפחתם ועיסוקים, לחזור ולגור בקיבוץ, בחיק המשפחה והחברים, בסביבה מוכרת עם קהילה מאורגנת ומתפתחת ופתוחה לשינויים.
הקבוצה השנייה מורכבת משפחות אשר בחרו לגור בקיבוצים מופרטים, והן הבונות את ביתן בשכונות ההרחבה. אלה הן משפחות שאינן מבני המקום-הישוב, והן החליטו לבנות את ביתן בסביבה כפרית ולעיתים אף בפריפריה מתוך שיקולים של איכות חיים, כלכליים ויצירת עתיד טוב יותר לילדיהם.
המכנה המשותף של כולם הוא הרצון לגור בבית פרטי צמוד קרקע.
מה השתנה בקיבוץ מבעבר ?
כאדריכלית הבונה בקיבוצים, חשוב לי לחדד ולומר כי אין קיבוץ אחד הדומה לאחר.
בעבר, כשהתנועות הקיבוציות עדיין היו קיימות, חולקו הקיבוצים לפי אידיאולוגיות, אך אופן התנהלותם היה זהה או דומה. לאחר המשברים של שנות ה-80-90 ותהליכי ההפרטה, נהפך כל קיבוץ (אגודה שיתופית) לגוף עצמאי, בעל נהלים שנקבעו רק לו. כיום אין שני קיבוצים הפועלים באופן זהה.
מה שטוב לקהילה אחת, אינו מתאים לאחרת. מה שמותר או מקובל באחת, אינו קיים או מתאפשר בשנייה.
אז מה כן יש בהם בקיבוצים שמהווה חלופה עבור משפחות ?
אם אמרתי שהקיבוצים אינם דומים, אז מה בעצם נשאר בהם ממהות הקיבוץ ?
מדוע עדיין משפחות רואות בהם חלופה לחיים בעיר ?
לדעתי, המכנה המשותף שעליו הוקם הקיבוץ עדיין קיים ברוב אם לא בכל הקיבוצים, המופרטים ואלו שאינם הופרטו עדיין.
ומהו אותו מכנה משותף ?
בשתי מילים אקרא לו 'איכות חיים', ואם אצטרך לפרט אוכל להוסיף מילים כמו ביטחון, ערבות הדדית, שיתופיות, חיי קהילה, חינוך, אורחות חיים ועוד…
מה מצריכה בניית בית בקיבוץ ? מהי המשמעות לבנות בית בקיבוץ ?
אלו אפשרויות עמדות בפני המשפחות הבוחרות באפשרות זו ?
במפגשי עם המשפחות, אני מזהה איזו משפחה נמצאת מולי. מעבר לתשאול הראשוני שמטרתו להבין את מאפייני המשפחה, קרי כמה נפשות חיות בה, מהם העיסוקים של בני הבית, הצרכים, הרצונות, השאיפות, החלומות וגם הדברים שאינם מעוניינים בהם…
אני בודקת האם זו משפחה של בנים חוזרים אשר עשויים לקבל בית ישן בקיבוץ שיש לתכנן לו שיפוץ והרחבה בצורת תוספת בניה, או משפחה הבונה מההתחלה בהרחבה.
זיהוי זה מגדיר עבורי מהן מגבלות התכנון שלי, ומול אלו גורמים אני צריכה לעבוד ולהתמודד לכל אורך תהליך הבניה של הבית.
בנית בית במגרש בהרחבה, משמעותה לרוב כמו בניית בית פרטי במושב, מושבה ועיתים אף בעיר.
"מגבלות" השטח הן דבר נתון אשר מוכתב לי מגודל המגרש, ההנחיות לבינוי (תב"ע –תוכנית בינוי ערים) אשר ניתנות לי מהמועצה האזורית שהיא גם הוועדה לתכנון הממונה על אותו קיבוץ.
נקודת המבט שלי כאדריכלית אשר גדלה וחייתה בקיבוץ ומאוד קשורה לטבע הארץ-ישראלי, חשוב לי לתכנן בתים המשתלבים בסביבתם – מה שאני מכנה אדריכלות ישראלית. ובכך לשמור על הצביון הארכיטקטוני של הישוב, ולא ליצור בו נטע זר המנוכר לסביבתו.
בבניה בתוך הישוב עצמו ישנן מגבלות שונות. כשמדובר בלשפץ ולהרחיב בית או דירה קיימת, אני מראש מוגבלת בתאים הפיזיים של המבנה בשטח. דוגמאות למגבלות אלו הן קרבת המבנה לבתים אחרים, גודל המגרש בו ניתן לבנות ולהתרחב, האם ניתן להרוס את המבנה או חלק ממנו, עלויות הפינוי בינוי, האם התשתיות הקיימות באזור של חשמל ואינסטלציה מאפשרות המשך של שימוש בהן או שיש צורך להרוס אותן ולתכננן מחדש.
במאמר הבא הרחיב על נושא זה
מאמרים נוספים בסדרה
בניה פרטית בישובים כפריים -1
בניה פרטית בישובים כפריים – 3
בניה פרטית בישובים כפריים – 4
יש לכם שאלות ?
אשמח לדעת אילו עוד נושאים מעניינים אתכם, שתפו אותי בתגובות
ניתן לדבר איתי בטלפון 050-9847484
ואפשר גם לכתוב לי כאן, ואני מבטיחה לענות
צרו קשר – לתאום פגישת יעוץ
wwww.efratmeiri.co.il
