מרחב מוגן – למה זה נחוץ ?

שרטוט ממ"דביתנו הוא מבצרנו

מאמר ראשון בסדרה

בוודאי שמתם לב כי אנחנו חיים בשכונה מאוד לא בטוחה ויציבה.
מדינתנו מוקפת מדינות שחלקן ידידותיות, וחלקן מדינות אויב, או מאפשרות לארגוני טרור לפעול בשטחן.
על מנת שנהיה בטוחים יש לנו צורך במיגון ביתנו.

מהו מרחב מוגן ? למה בכלל צריך מרחב מוגן ?
מי מתכנן את הממ”ד ? מי הגוף המאשר את תקנות המרחב המוגן ?

בשאלות כאלה ועוד אני נתקלת חדשות לבקרים, וזה הזמן לעשות קצת סדר בדברים.

 מהו מרחב מוגן ?

 חדר או חלל בנוי המספק מיגון בפני התקפות טילים מן האוויר. חוק התכנון והבניה מחייב אותנו לבנות מרחב מוגן דירתי בכל בית או דירה, על מנת לצמצם באופן משמעותי את זמן החשיפה שלנו להתקפה מכל סוג שהיא.

 יתרונותיו של הממ”ד :

  • שיפור והגברת יכולת המיגון שלנו בעתות מלחמה או טרור
  • הגדלת שטח הבית – הממ”ד הנו חדר נוסף, אשר שטחו אינו נכלל בשטחי הבניה ובחישוב הארנונה
  • הוספת מ”מד בבית קיים מעלה את ערך הנכס באופן משמעותי. משפחות הרוכשות בתים יד-שנייה מחפשות בתים בעלי ממ”ד, מתוך הדאגה התמידית לביטחון המשפחה
  • חיזוק מבניות הבית מפני רעידות אדמה ופגעי טבע אחרים. הממ”ד בנוי כמקשה יצוקה אחת ומשמש כמעיין בסיס או תמיכה לבית הקיים.

 בעקבות מלחמת המפרץ ה-I בשנת 1991, החליטה ממשלת ישראל ושיתוף מערך פיקוד העורף על תקנה המחייבת הקמתם של מרחבים מוגנים בכל בנייה חדשה. לאחר כל מבצע צבאי או מלחמה מעדכן פיקוד העורף את התקנות והדרישות ובכך מגביר את מידת בטיחותן וחוזקם של המרחבים המוגנים.

 המרחב המוגן מתוכנן לספק הגנה לשוהים בו מפני התקפות פצצות, הוא חייב להיות אטום לחדירת גזים רעילים, על מנת לתת מענה חלקי ללוחמה בלתי קונבנציונאלית. כיום קיימת אפשרות להתקין מסנני אוויר לשהות ארוכה במרחב המוגן, וכן כנגד אמצעים ביולוגיים, כימיים ורדיו-אקטיביים.

 מי מתכנן את הממ”ד ?

הממד מתוכנן על-ידי אדריכלית ומהנדס בניין. האדריכלית מתכננת את מיקום הממ”ד במבנה, גודלו, צורתו וכמובן מיקום הפתחים ומערכת סינון האוויר שבו. מהנדס הבניין מתכנן את חוזקו של הממ”ד, קרי סוג הבטון ומידת הזיון (כמות הברזל בבטון).

תפקידו של פיקוד העורף – הג”א

פיקוד העורף או בשמו העממי הג”א הנו הגוף המאשר את תקנות הממ”ד. מדינת ישראל נחלקת ל-6 מחוזות תכנון. בכל מחוז ישנו מהנדס הבודק את התוכניות המבניות וההנדסיות של המרחבים המוגנים. מהנדס הג”א הוא הסמכות היחידה המאשרת את תקינות הממ”דים

במאמר הבא ארחיב עוד על נושא המרחבים המוגנים ואענה על שאלות כמו מה ההבדל בין ממ”ד, שיפור מיגון, מקלט ומרתף ? האם ישנם סוגים שונים של מרחבים מוגנים ? האם ניתן לקבל פטור עבור בנייתו ?

 * יש לוודא למול פיקוד העורף בדבר שינויים ועדכונים באשר להנחיות למרחבים מוגנים

צרו קשר – לתאום פגישת יעוץ
ואפשר כמובן להתקשר אלי בטלפון: 050-9847484
wwww.efratmeiri.co.il

למידע נוסף ופרטים, מלא/י את הפרטים בטופס ואחזור אליך בהקדם




אהבתם? שתפו!

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

תגובות

  1. גרשון says

    היי אפרת
    המרחב המוגן הדירתי ו/או הקומתי הינו אזור מוגן בפני הפגזות, פגיעות וטילים, בעיקר מנשק ארטילרי.
    קרוב לוודאי שאינו עומד בפני פגיעת טיל ישירה עם ראש מטען חלול.
    זו היא בעצם המצאה עתיקת יומין, ארופאית, שנהוגה גם בשוויץ
    ע”מ לעודד את בניתה, פטר משרד הבטחון את השטח מלהיכנס, במרבית התב”ע, במניין שטחים ואגרות.
    מבחינת עלות מינהל מקרקעי ישראל גובה עלות בגין בניית מקלטים וכן ועדות התכנון והבניה, ברמה שכ50%
    נטיית הקבלנים היא למכור אותם כחדר נוסף במבנה ובעלוןת שלמה.
    הם אינם פטורים מארנונה.
    לגבי נושא רעידות אדמה, וכשטח שהינו פטור מהכללתו בזכויות בניה, התיחסו כתוספת של אלמנט חיזוק אנכי לתמ”א 38, כמעין עמוד גושני ומיוצב. לבדו כגוש מונוליטי בבניין רב קומות לא יחזיק את המבנה ומחויב בחיבורו למערכת קונסטרוקטיבית של עמודים מתאימים וקורות, כחלק מהמערך הנושא של המבנה.
    החשיבה הייתה שבשל זמני ההתראה הקצרים הרי ממ”ד במבנה המגורים יאפשר זמני הגעה קצרים יותר לאזור המוגן, מאשר ירידה בחדר מדרגות עם כל השכנים למרחב תת קרקעי, שאולי יעיל יותר, אך רחוק יותר.

Trackbacks

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *