כיצד לרכוש בית במושב או מושבה

כיצד לרכוש בית במושב או מושבה ?בית במושב

ישנם אנשים שאוהבים את הצפיפות של העיר, לגור בבית משותף, בדירה עם מרפסת,
אך ישנם אנשים המוכרחים לגור בבית פרטי, כמו בלוגו של קוטג’.
בית עם גינה, גדר, כמה עצים…

 

לגור במושב או מושבה זו עסקה נהדרת, אך רכישת נדל”ן במושבים אינה הליך רגיל, וכדאי לדעת למה לצפות

 

לרכוש בית במושב – האם זה חלום או מציאות אפשרית ?

בשנים האחרונות גוברת והולכת התעניינות יזמי נדל”ן ומשפחות מעמד הביניים המבוססות, ברכישת משקים חקלאיים במושבים. רוב הרוכשים חושבים כי מדובר בעוד עסקת מגורים רגילה, אך לא כל הדבר. משק חקלאי הנו נכס נדל”ני מסוג אחר, אשר עלותו מוערכת ב כ-5 מיליון ₪ ואף יותר (יש לחשב את מס הרכישה בגובה של כ-5%).

מה חשוב לדעת בבחינת נכס לרכישה ?

משקים חקלאיים נחלקים לנחלות : נחלה א’, נחלה ב’ ולעתים גם נחלה ג’.
שטח ממוצע לנחלה א’ הנו כ 6-10 דונם לערך.
בכל נחלה ישנה ‘משבצת צהובה’ בגודל של כ 2-3 דונם המיועדת למבני מגורים.
ברוב הנחלות שטח המגורים מוגבל עד ל-400 מ”ר שטח בנוי. השטח המיועד לבנייה נחלק לפי יחס של 160 מ”ר בית הורים, 160 מ”ר בית לבן-ממשיך, 80 מ”ר בית לנכד.

נחלה ב’ מוגדרת עפ”י התב”ע כשטח חקלאי, וכל מבנה או פעילות המתבצעת בו מחויבת להיות בעלת אופי חקלאי.

נחלה ג’ מכילה את השטחים המשותפים, השייכים לכלל המושב, ומעובדים באופן מרוכז ע”י החקלאים. לעיתים נעשו חלוקות בנחלות ג’ והן הוקצו לכל משק בנפרד.

כיזמי נדל”ן, נעדיף לרכוש משק שבו נחלות א’ ו-ב’ צמודות או סמוכות זו לזו, ובכך מתקבל רצף של שטחים. יתרה מזו, יהיה ניתן להסב מבני משק חקלאיים כדוגמת לולים וחממות למחסני השכרה לחקלאים, או להקים על השטח מתקני ספורט שונים.
ישנן תב”עות המאפשרות בניית צימרים בנחלה ב’.

ברוב המושבים ישנה תשתית קהילתית מסודרת כדוגמת מתנ”ס, מוסדות ציבור, בריכת שחייה, מגרש ספורט וגם פעילות חברתית בחגים ומועדים. כיום ישנם מושבים שיש בהם תנופת בנייה בשכונות הרחבה לבנים חוזרים או משפחות נקלטות. שכונות אלו מזרימות “דם חדש” צעיר ואיכותי. בית במושב

בן ממשיך – מה זה המושג הזה ?

בן ממשיך, הנו בן או בת של אחת ממשפחות בעלי המשקים במושב. בן ממשיך יכול לבנות את ביתו בתחום נחלה א’, סמוך לבית ההורים.
אם אינכם בנים ממשיכים, ואתם מעוניינים לרכוש בית אשר בהגדרתו הוא ‘בית לבן ממשיך’, עליכם לקחת בחשבון את בעיית המעבר בין הבתים.

כיצד נוצרו ההרחבות במושבים ולמי הן מיועדות ?

ברוב המשפחות אין רק ילד אחד הנחשב בהגדרתו כ ‘בן ממשיך’, ועלה הצורך ליצור פתרון עבור שאר בני במשפחה. לכן, קבע מנהל מקרקעי ישראל, לקחת חלק מהשטח הציבורי או המשותף במושב, לחלקו למגרשים בגודל של כ- 500 מ”ר, ולהקצות אותם ל ‘בן ממשיך’ נוסף ממשפחות המשקים של המושב. כך נוצרה למעשה הרחבה של המושב. מאחר וכיום כולם רוצים לרכוש בית במושב, הבנים מוכרים את מגרשם וזכויות הבנייה שלהם בשטחי ההרחבות.

ללא ספק כי לגור במושב או מושבה משמעותה עלייה באיכות החיים, אך מהלך זה מכיל בחובו השקעה כלכלית לא זולה, ולעתים אף בירוקרטיה מול מנהל מקרקעי ישראל.

 

יש לכם שאלות ?מאמרים בנושאים דומים
אשמח לדעת אילו עוד נושאים מעניינים אתכם, בניה פרטית בישובים כפריים
שתפו אותי בתגובות שלכם התפתחות הבניה והאדריכלות הישראלית
 הגישה הירוקה בתכנון אדריכלי
ניתן לדבר איתי בטלפון 050-9847484 יעוץ בניה, שיטות, וחומרים
ואפשר גם לכתוב לי כאן, ואני מבטיחה לענות האם כדאי לבנות בית ירוק ?

אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בטלפון: 050-9847484
או לכתוב אלי ישירות מכאן

wwww.efratmeiri.co.il

למידע נוסף ופרטים, מלא/י את הפרטים בטופס ואחזור אליך בהקדם




אהבתם? שתפו!

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *