חוסן מבני
Resilience חוסן
עמידות, חוזק, כח, חזק, בסס, יצב, עוצמה
אם אנסה לפרש את מושג ה'חוסן' כפי שהוא מוצג בשיח האקדמי, אזי 'חוסן בא לתאר את רמת העמידות של מערכת בפני שינויים והפרעות, את יכולתה לספוג שינויים אלו, ואף להתאושש.
דוגמאות לחוסן נפשי, חוסן כלכלי, חוסן מערכתי, חוסן חברתי, חוסן לאומי, חוסן בטחוני וכד'.
בשנים האחרונות נעשה שימוש במושג 'חוסן' גם בשיח האדריכלי.
הן במובן של חוסן בתכנון עירוני, והן במובן של תכנון מבני, או תכנון פרטני של מבנה.
מאיר אלואיל מרחיב בהסברו על נושא חוסן עירוני באתר אורבנולוגיה. במאמר הוא מציג כיוונים שונים לבחינת החוסן העירוני ומאפיניו, כמו היבט כלכלי, המשאב האנושי-קהילתי, הספקט הפוליטי. וכן הוא מציג קשר לגישות אקולוגיות, וכמובן הקשר ההנדסי, הבא לידי ביטוי לא רק ביציבות של מערכות רבות כמו תשתיות, כבישים, נגישות, עמידות מפני בעיות בטחוניות וכד'.
אך רוב המאמר מביא הסברים מאוד כללים ורחבים כדוגמאות למוגש 'חוסן', הנוגעים בתחומים חקר רבים, ולאו דווקא מנגיש את המושג לחיי היום-יום.
חוסן במערכות אדריכליות
את החוסן האדריכלי בוחנים לרוב במישור המקרו של המערכת העירונית – Urban Resilience, . ולאחר מכן מפתחים לו פתרונות במישור המיקרו – המבני. משמע שאנו בוחנים את אופן השיקום של ישוב עירוני או מטרופולין במקרי קיצון כדוגמת אירוע טרור או מלחמה, שריפה, נזקי טבע, רעידת אדמה, התפרצות וולקנית, התפרצות זיהום [אוויר, מים, מזון] או מחלות, וכן מפולת כלכלית, קריסה חברתית. לאחר מכן, מתכננים ומייצרים פתרונות שונים כמענה לבעיות המבניות : ממ"ד הוא דוגמה נהדרת לפתרון מבני לבעיה כללית.
בשלהי נובמבר 2016 הציבור הישראלי היה עד להתמודדות עם שריפות ענק, בפרט בחיפה. אזור חיפה והקריות מתמודד באופן קבוע בבעיות של זיהום.
אזור הדרום והצפון מתמודד באופן קבוע עם איום טילים ארוכי טווח. אזור דימונה חשוף לאיומיי זיהום מי תהום וקרקע. ומעת לעת כל ישוב בישראל מצוי בסכנת פיגוע טרור, ויותר מכול גוש-דן מתמודד באופן יום-יומי בבעיות תעבורה וזיהום אוויר.
גישות ליצירת חוסן מבני
גישת המבנה הקשיח : גישה זו ממליצה לייצר מבנים או מערכות מבניות קשיחות ככל הניתן, כך שיהיו עמידות מפני פגיעה כלשהי. לדוגמה : חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה – תמ"א 38, או ביסוס תשתיות [חשמל, תל"כ, מים וביוב] באופן תת-קרקעי. יצירת מערכות כבישים עוקפים, ביסוס ומיגון תת קרקעי וכד'. חומר הבניה העיקרי לשלד המבנה הוא בטון מזוין.
גישת המבנה הגמיש : גישה זו ממליצה לייצר מבנים ומערכות מבניות גמישות – אלסטיות, אשר יכולות להשתקם בקלות, עם נזק מזערי לעצמן ולסביבה. חומר הבניה העיקרי לשלד המבנה הוא פלדה. גמישות השלד מאפשר לו לקבל עיוותים/דפורמציות מבלי לפגוע בתשתיות הקיימות בו, או לנתק אותן.
במדינות כמו יפן, הסובלות מפגעיי מזג אוויר קיצוניים כדוגמת רעידת אדמה, הוריקן, צונאמי, פתחו מערכות מבניות לשלד המבנה, ובעיקר לגורדי שחקים, המבוססות רק על שלד פלדה. השלד עצמו יושב על יסודות שתוכננו כ'בולם זעזועים', והשלד עצמו, בנו כמודל של שלד גוף האדם – עצמות = קורות פלדה, סחוס/מפרקים = מחברים גמישים הסופגים את רעידות מבנה ותנועותיו.
כך גם תכננו מבני פאר רבים המוכרים לכולנו כמו 'מגדל אייפל', 'גולדן גייט' 'אמפייר סטייט בילדינג' 'מגדלי פטרונס' בקואלה למפור, ועוד.
מקרה בוחן לבית פרטי
דווקא בבית פרטי יותר קל לדמות מצב של פגיעות מבנית.
אחת הרעות החולות של הבניה היא בעיית האיטום או ביצוע איטום באופן חובבני ולא עפ"י תקן. במבנים גמישים, ניתן בנקל לזהות את מקור הבעיה, ולתקן אותה באופן מקומי, מבלי לשבור או לפרק חלקים רבים של המבנה.
בעיה נפוצה נוספת היא בעיית הסדקים. סדקים יכולים להיווצר בצבע/טיח, אך אם שלד המבנה ו/או המעטפת נבנו לא נכון, אנו נראה סדיקה קונסטרוקטיבית בקירות (קו שבור המלווה את בלוקי הבניה. במבנים גמישים, כאלו המוקמים בשיטות בניה מתקדמות, עלולים להיווצר סדקים בלוחות הגבס הפנימי, שתיקונם יכול להתבצע ע"י כל אדם.
במקרה של שריפה או פגיעה מסיבית במבנה, כדוגמת אירוע טרור, ניתן לפרק את האזור הפגוע, לנתקו מהמבנה, ולהחליפו בחדש. כך שאין צורך להרוס את כול המבנה ליבנותו מחדש.
|
|
|
|
|
|
יש לכם שאלות ?
אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בטלפון: 050-9847484
או לכתוב אלי ישירות מכאן
