השפעות אדריכליות – חסן פתחי Hassan Fathy

השפעות אדריכליות – חסן פתחי  Hassan Fathy

חסן פתחי  Hassan Fathy

הפעם אני רוצה לספר על השפעות שונות מעולם התכנון והאדריכלות
השפעות אלו עצבו אותי כאדריכלית, עוד מימי כסטודנטית במכללת ויצ”ו חיפה, ובאוניברסיטת Delft.
והן ממשיכות לסקרן אותי, וגורמות לי להמשיך וללמוד, לחקור, לעקוב ולפתח את הסגנון שלי.

פתחי נולד באלכסנדריה בשנת 1900. הוא הוכשר להיות אדריכל במצרים, וסיים את לימודיו בשנת 1926.
הוא נפטר ב 1989. הוא הוגדר כאדריכל מודרני-מסורתי.

 

חסן פתחי עיצב כמעט 160 פרויקטים, החל ממבנים צנועים וקטנים ועד לפרויקטים רחבי היקף עבור המשטרה, מכבי האש, שירותי הבריאות, שווקים, בתי ספר, תיאטראות, מבני דת ומרכזי בילוי. פתחי הכיר היטב שיטות בנייה עתיקות ובמיוחד כאלה הקשורות במורשת הבנייה המצרית. הוא אימן תושבים מקומיים ליצור בעצמם את חומרי הבנייה ואת פרטי הבניין, ולבנות את בנייניהם בכוחות עצמם. הוא החל ללמד במכללה לאמנויות בשנת 1930, ובסוף שנות ה-30 החל לתכנן מבנים. יצירתו זכתה לשבחי הביקורת הבינלאומית על מעורבותו בבנייה ובפרט עבודות כמו אלה שתכנן בקורנה. חסן פתחי הפך לאדריכל מוביל בתחום תכנון בתי ספר במסגרת שיתוף פעולה שערך עם משרד החינוך המצרי.

כל אדריכל העוסק בתכנון בר-קיימא, תכנון ירוק, ובלמידה של שיטות בניה מסורתיות – וורנקולריות, מכיר היטב את פועלו של חסן פתחי.
בספרו “הארכיטקטורה למען העניים” מתאר פתחי את מחקריו בנושא שיטות בנייה מסורתיות ושימוש בחומרי בניה מקומיים, לקראת בנייתה של אל-גורנה החדשה . בספרו הוא מתאר כיצד הציע לממשלת מצרים לבנות יחידות דיור לכפריים, בעלות שלא תעלה על 1,200 דולר ליחידה (דאז), ולבסוף הוא מציג את הנתון המרשים, שעלות הבניה הייתה רק 500 דולר. זהו מקרה ייחודי בהיסטוריה של האדריכלות שבו עלותו של מבנה הייתה פחות מחצי מההערכה הראשונית לפרויקט.


פתחי קרא תיגר על האדריכלות של המאה ה-20 – אדריכלות הבטון הגמיש, החזק והפלסטי. חסן פתחי, עצר לרגע מהרדיפה אחר כל התפתחות טכנולוגית וחזר לחשוב ולעבוד עם חומר. הקו המנחה אותו היה ההבנה של חומר כמעטפת שלישית לגוף, ולא רק כעל אמצעי טבעי, פשוט וזמין לבניה זולה. פתחי טען כי החומר המעצים את כוחה של הארכיטקטורה המקומית ומדגיש את יתרונותיה על פני המיובאת. לכן הוא השתמש במבניו בחומר המצוי באופן טבעי במצריים – חרסית. הוא חזר לבניית מבני אדובי, האופייניים כל-כך לאזור גאוגרפי זה של העולם – המזה”ת.

כיום בתחום הבניה הירוקה, ישנו זרם של בניה מסורתית, הממשיך את דרכו של פתחי, ודרכם של אדריכלים רבים שכמותו. הזרם עוסק בשימור שיטות בניה מסורתיות, ופיתוח של שיטות בניה חדשות, וחומרי בניה חדשים, המבוססים על שיטות הבנה העתיקות.
כאדריכלית העוסקת בבניה ירוקה, למדתי מפתחי בעיקר את כל נושא השימוש באוורור טבעי ואור טבעי בבית המודרני. את כל הקשור לאופן בו ניתן להשתמש במשאבי הטבע הקיימים, לטובת חימום וקירור מבנים באופן פאסיבי.

יש לכם שאלות ?
אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בטלפון: 050-9847484
או לכתוב אלי ישירות מכאן

wwww.efratmeiri.co.il

למידע נוסף ופרטים, מלא/י את הפרטים בטופס ואחזור אליך בהקדם




אהבתם? שתפו!

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

Trackbacks

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *