דעה אישית – בניה בקיבוצים 2017 
בתאריך 12.06.2017 פורסמה באתר 'קיבוץ mynet' כתבה בשם : "חלק מהבנים יוותרו על החלום": למה רק החברים הוותיקים מקבלים היתרי בנייה ?
הכתבה עוסקת במשבר הבנייה בקיבוצים. הכתבה מציגה את המצב הכלכלי הקשה של עין החורש, המקשה עליו להשתחרר מהמציאות שבה הוא נמצא, וכך בנים חוזרים שמבקשים לבנות במקום את ביתם לא מורשים לעשות זאת.

חרף המצב הכלכלי אליו נקלעו הקיבוצים לאורך השנים, בנים רבים מבקשים לחזור ולחיות בקיבוצים השונים בהם גדלו והתחנכו, וזאת מבלי שיוכלו לממש את האפשרות לבנות את ביתם הפרטי שם.
אך הסיפור יותר מורכב, כי שמוצג בכתבה, בעין החורש יכולים רק החברים הוותיקים לקבל היתר בנייה ולהגדיל את הדירות הצרות מלהכיל, בעוד הבנים הצעירים נאלצים להתגורר בדירות ישנות וקטנות.
העלות הכספית באחזקת הקהילה גבוהה מאוד, והיא מוטלת על מספר קטן של נושאים בנטל מאלה של הגמלאים. בכתבה רואיין ליאור פרץ, המנהל העסקי של עין החורש. בה הוא מספר כי כבר תקופה ארוכה לא מקבלים בקיבוץ היתרים לבנייה מסיבות הקשורות ברשות מקרקעי ישראל וגם בקיבוץ עצמו. ליאור פרץ מספר בראיון : "התחלנו לפני שנה וחצי לקלוט צעירים, רובם ככולם בני קיבוץ שהחליטו לבנות כאן את ביתם. גם היום יש לנו רשימה גדולה של בנים ובני/בנות זוג המבקשים להיקלט ולבנות בית קבע".

ליאור פרץ טוען "צריך להבין, עד לפני שנה וקצת עמד הגיל הממוצע בעין החורש על 64. חצי מהחברים היו פנסיונרים, וזה יצר מעמסה כלכלית אדירה על הצעירים שביקשו לנכס להם מגרש או דירה להרחבה. לאורך הזמן קלטנו 40 צעירים ועוד 30 ממתינים להיקלט".
מרבית הדירות שבהן מתגוררים הזוגות צעירים המבקשים לגור בקיבוצים, נבנו בשנות החמישים והשישים, הן בגודל ממוצע של 24 או 32 מ"ר. רוב הדירות הן 'דירות רכבת'. תכנון זה מקשה על הקיבוץ והמתכננים השונים להגדיל אותן, על חשבון השטחים הפתוחים – הגינות והמדשאות המקיפים את מבני הרכבות. הפתרון עבור כלל הקיבוצים הנו הפשרת קרקעות לבנייה באופן מיידי. אך סביר להניח שברוב הקיבוצים לא יצליחו למלא את כלל הדרישות הכספיות, וחלק ניכר ממשפחות הבנים החוזרים יצטרכו לוותר על החלום לבנות בית בישוב בו הם גדלו.
הערכות הפרטניות לעין החורש מדברות על עלויות של 140-300 מיליון שקלים שאגודת הישוב תצטרך לשלם לרמ"י. סכום זה כלל לא מצוי ברשות אגודת עין החורש, ומכאן גם בקיבוצים נוספים רבים.

בזמן בו שר האוצר משה כחלון מציג תוכניות גרנדוזיות של בניה רוויה היקפים חסרי תקדים, במסגרת פרויקט 'מחיר למשתכן', ישנן משפחות רבות שכלל אינן יכולות לבנות בית בישראל, וזאת כי הן משתייכות למגזר הקיבוצי.
האבסורד הוא שמבחינת קרקע לבניה, ישנם בקיבוצים רבים, שטחים שניתן להסב אותם לבניה למגורים. אך מדינות ממשלות ישראל לאורך השנים, וכן התנהלות כלכלית וארגונית כושלת של הקיבוצים, יצרו מצב, כלל ארצי, בו לא ניתן לקבל היתרי בניה להרחבת המבנים הקיימים, ובניה חדשה בתחום 'הקו הכחול' – תחום המחנה של הקיבוץ.
התוצאה בשטח מביאה להזדקנות הישובים.

כיום הקיבוצים גוססים מאחר ואין בהם גידול טבעי של משפחות, אין מי שיתחזק את הישוב ויעבוד בו, ייצר בו מקורות הכנסה, וכמובן אין בו חיי קהילה. מצב זה עלול להחריף בעשור הקרוב, אם מדיניות הממשלה ורמ"י לא לשתנה.
אף על פי שמשפחות מבקשות לחזור ולהתגורר בקיבוצים. כאשר לאורך זמן, אותן משפחות של בנים חוזרים לא יוכלו לבנות לעצמם בתים חדשים בקיבוץ, הם יעזבו את הישובים, וחפשו פתרונות דיור אחרים.
האם לזה אנו שואפים ? למות הקיבוצים ? האם זה החלום הציוני של החלוצים ?
מאמרים נוספים בנושא
יש לכם שאלות ?
אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בטלפון: 050-9847484
או לכתוב אלי ישירות מכאן
