הקשר בין קיבוצים ואחריות סביבתית

שכונת מגורים בקיבוץ
שכונת מגורים בקיבוץ

המודעות הסביבתית פורחת.
זה נהפך מ”שיגעון קטן”, של קומץ היפים בשנות ה 60 ו ה 70 של המאה ה-20, להצהרה חברתית ברורה במאה ה-21.
להיות ירוק זה IN. אך מעבר לטרנד אופנתי או הדבר הנכון היום לעשות, יש כאן באמת אמירה לכאן ולעכשיו ואף לעתיד לבוא.

שכונת מגורים בקיבוץ יגור
שכונת מגורים בקיבוץ יגור

הקיבוצים המזוהים כל כך כקהילה חקלאית, אוהבת את הארץ והסביבה מאמצים בחום את החשיבה הירוקה, ובקלות יחסית מצליחים לשלבה באג’נדה החברתית שלהם.
כיום יותר ויותר קיבוצים עוברים את “המהפכה הירוקה”, ומשלבים בתוכם אלמנטים שונים הקשורים לאיכות הסביבה ולאחריות ציבורית סביבתית.
ברוב הקיבוצים הוצבו אזורי איסוף אשפה, אשר מפרידים בהם את האשפה לסוגיה השונים: ניירות, בקבוקי זכוכית ופלסטיק, אשפה לבנה (מכשירי חשמל ומחשוב) בגדים, שקיות ניילון וגזם (זבל אורגני).
בקיבוצים אחרים ממוקמות חוות ליצירת אנרגיה סולארית על גגות המבנים החקלאים כדוגמת סככות הרפת, המוסך גג חדר האוכל ועוד.
במבוא חמה התקינו חווה של טורבינות רוח (כמו ברמת מגשימים) להפקת אנרגיה נקייה. וישנן דוגמאות למכביר…

שכונת מגורים בקיבוץ
שכונת מגורים בקיבוץ

הגדילה לעשות קהילת קיבוץ כרמים, אשר הכריזה על עצמה כקיבוץ אקולוגי, ובו בתי הקיבוץ המתחדש מתוכננים באופן הממזער את הפגיעה בסביבה, ומנצל את אנרגיית השמש ומשטר הרוחות האופייני לאזור לטובת חימום וקירור פאסיבי של בתי המגורים.

נכון כי יגידו הציניקנים שסך הפעולות שאנשים עושים ב ד’ אמות ביתם כמו מחזור וחיסכון באנרגיה הן כאין וכאפס לאומת הפעולות שבאמת מדינות העולם המערבי צריכות לעשות. אך אני חושבת שגם בעשייה בזעיר אנפין זו ישנן תועלות שאינן רק סביבתיות. החינוך לסביבה ולאחריות סביבתית ממתחיל בבית הפרטי של כל אחת ואחד מאיתנו, ותקף, לאין שעור, כאשר מדובר בקהילה.

שכונת מגורים בקיבוץ
שכונת מגורים בקיבוץ

תכנון שכונת מגורים אינו דבר של מה בכך, ועל אחת כמה וכמה בקיבוץ.
הרצון לשקף את תחושת ה”ביחד” של הקהילה, וליצור מרחב ציבורי ופרטי גם יחד, לא תמיד עולים בקנה אחד, ולפעמים אף מתנגשים.

על אף ולמרות כל השינויים הארגוניים והחברתיים, לקיבוצים ישנו קושי להשתחרר מתחושת השוויוניות הצודקת. קושי זה מתנגש עם הצורך בפרטיות ואינטימיות של כל אדם באשר הוא אדם.

מבנה רכבת טיפוסי בקיבוץ
מבנה רכבת טיפוסי בקיבוץ

כשאני באה לתכנן בית פרטי, אני בוחנת בין שיקולי הלקוחות שלי גם את השיקולים הסביבתיים, קרי: מאפייני השטח, גודל המגרש, הכיווניות שלו, משטר הרוחות, המבנה הטופוגרפי, כיוון הכניסה למגרש ועוד, ומכאן אני מתחילה את התכנון.
כך אני יוצרת בית המתייחס לסביבתו בכבוד, ומשתמש במשאבי הטבע, קרי אור טבעי וכיוון משבי הרוח, באופן מושכל, ומאפשר נוחות מרבית.
כשאני מתכננת בשכונה או סביבה קיימת, השיקולים שאני מערבת בנוסף למוזכר לעיל גדלים.  כאן לא תמיד אני יכולה לשמור על הפרדה מיטבית של פרטיות, תוך ארגון של מרחבים ציבוריים המאפשרים אינטראקציה עם הסביבה.
בתכנון שכונה חדשה בקיבוץ, חשוב מאוד לתת את הדעת על הפניית החזיות הראשיות של הבתים לאזורים הציבוריים, ושמירה בתכנון הבית עצמו על אזורים פרטיים הייחודיים לכל משפחה באשר היא.

יש לכם שאלות ?
אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בטלפון: 050-9847484 או 077-7020014
או לכתוב אלי ישירות מכאן

wwww.efratmeiri.co.il

למידע נוסף ופרטים, מלא/י את הפרטים בטופס ואחזור אליך בהקדם





מאמרים נוספים בנושאי איכות הסביבה ואחריות סביבתית

דעה אישית – מדוע הבניה הירוקה אינה סוחפת את ענף הבניה בישראל ?

דעה אישית – מדוע כולם מדברים על התחממות גלובלית, אך בפועל אין שינוי ?

הקשר בין חשיבה ירוקה, חינוך ואורח חיים

דעה אישית – בעיית מחוסרי הדיור בישראל

דעה אישית – בתים מודפסים יצוקים בטון

חשיבות השימוש בחומרים ממוחזרים, ומדוע מדינת ישראל לא עושה דבר ?

התחממות גלובלית והקשר לבניה מזהמת

בית ירוק – האם זה באמת יותר יקר ?

דעה אישית – הפער בין הצורך בידור ואורח החיים בישראל

אהבתם? שתפו!

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *