השפעות אדריכליות – ביתני זכוכית pavilion glass

הביתן הגרמני ביריד העולמי בברצלונה, 1929
הביתן הגרמני ביריד העולמי בברצלונה, 1929

תכנון בית מגורים העשוי כולו זכוכית, נראה דבר של מה בכך, אך עבורנו האדריכלים, זה אחד האתגרים הקשים ביותר שיש מבחינת תכנון. הניגוד שבין הרצון להיות חשוף לכל, לתת לנוף והסביבה להשתלב בתוך הבית ללא מחיצות או מחסומים, למול הצורך הבסיסי שלנו במחסה, הגנה, מקלט ופרטיות, יוצרים מערכת מורכבת של ‘פתוח – סגור’, ‘גלוי – נסתר’.

ביתן הזכוכית בקלן 1914
ביתן הזכוכית בקלן 1914

בשנת 1914 בנה, האדריכל הגרמני ברונו טאוט Bruno Taut את ביתן הזכוכית בתערוכת אקספו בקלן.
מדובר במבנה דמוי מנסרה עם כיפת זכוכית (תמונות מקוריות ישנן רק בשחור-לבן). ככל הידוע, זה כנראה ההישג היחיד של אותו אדריכל.
המבנה עצמו תואר כדמוי אננס, עם בסיס בעל 14 פאות, שנבנה מלבני זכוכית, כפית זכוכית כפולה, אשר נתנה תחושה של קליידסקופ צבעוני.

ברונו טאוט השתייך לזרם האדריכלות אקספרסיוניסטית, שהתקיים בעיקר בגרמניה בראשית המאה ה-20, אך גם במדינות מרכז אירופה. 
הוא טען כי האדריכלות החדשה צריכה לחפש אחר רוח אמנותית עכשווית, וליצור בניין או מבנים אחרים וייחודיים. ביתן הזכוכית או “Glashaus” היה אחד מבנייני התערוכה הראשונים שתוכננו כמנגנון ליצירת חוויות חיות, שבו אנשים יוכלו להרגיש, לגעת ובעיקר לראות.

בית פראנסוורת'
בית פראנסוורת’

ברונו טאוט פתח את השער, למה שאנו קוראים היום ביתני זכוכית או בתי זכוכית  pavilion glass house
ובין המפורסמים שבהן הוא כמובן ביתן הזכוכית של האדריכל לודוויג מיס ון דר רוהה Ludwig Mies van der Rohe.

אך מי שלעולם יזוהה כמפתח של ‘ביתן הזכוכית’, הוא האדריכל הגרמני, לודוויג מיס ון דר רוהה, אשר תכנן ובנה בתי מגורים, מבני משרדים (בהשפעת אסכולת שיקגו), ומבני ציבור כדוגמת בניין הפקולטה לארכיטקטורה ב-IIT .

בית מטע התה
בית מטע התה

אם אני בוחנת לעומק את מקורות ההשראה לאותם ‘ביתני זכוכית’, אני יכולה לזהות מספר הקשרים תרבותיים, שהביאו את האדריכלים בראשית המאה ה-20, לחפש וליצור ‘אדריכלות אחרת’.

הראשון, הוא כמובן המבנה הבסיסי של צריף העץ.
מבנה וורנקולרי פשוט, שהתפתח באזורים שונים בעולם, באותה הצורה, רק מחומרי בניה שונים. ראו ‘בית תה יפני’, ‘בית מטע התה’, ואפילו ‘אוהל בדואי’.

גורדי השחקים בניו-יורק
גורדי השחקים בניו-יורק

השני, הוא החידושים הטכנולוגיים בחומרי הבניה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.
השימוש בבטון מזוין, בפלדה וזכוכית, ואפשרו לאדריכלים לתכנן ולבנות מבנים בעלי מפתחים גדולים, ללא צורך בחיזוקי עמודים. בדגש על התפתחות הבניה בארה”ב ואסכולת שיקגו

השלישי, הוא כמובן השפעות של רעיונות תרבותיים, סגנונות אומנות חדשים, ואידאולוגיות שונות שנוצרו באירופה במהלך המאה-19 וראשית המאה ה-20, לאחר המהפכה התעשייתית. משמע, חיבור בין גישת ‘עידן המודרני’ או ‘העידן החדש’, והאופן בו האנשים נתפסו בעיניי עצמם, בשילוב עם אוכלוסיה עמידה, משכילה, דעתנית, נובו-רישית, נהנתנית, אשר דרשה מהאדריכלים לספק פתרונות חדשים לתכנון הווילה הפרטית, תוך שימת דגש על הקשר בין מבנה וסביבה, גלוי מול נסתר, חשוף מול מוצנע.

Philip Johnson Glass House
Philip Johnson Glass House

אני יכולה להגיד, כסוג של הצהרה, כי ביתן הזכוכית הנו הסמל הטוב ביותר לאדריכלות המודרנית העכשווית.
עד היום, אנו, האדריכלים מנסים לתכנן, כל פעם מחדש, מבני זכוכית בכל סגנון עיצוב אדריכלי שיש, ובכל גישת תכנון שיש. מאדריכלות מודרנית, דרך הפוסט מודרנית ועד לאדריכלות העכשווית. מסגנון בניה כפרי ועד אדריכלות ממחזרת. כולם מושפעים מביתני הזכוכית

יש לכם שאלות ?

אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בטלפון: 050-9847484
או לכתוב אלי ישירות מכאן

wwww.efratmeiri.co.il

    למידע נוסף ופרטים, מלא/י את הפרטים בטופס ואחזור אליך בהקדם





    מאמרים נוספים בנושא השפעות אדריכליות

    פרנק אוון גרי Frank Owen Gehry

    פטר זומטור Peter Zumthor

    לואיס קאהן  Louis Isadore Kahn

    רוב קרייר Rob Krier

    קנדריק באנגס קלוג Kendrick Bangs Kellogg

    ברוס גף Bruce Goff

    אהבתם? שתפו!

    תגובות בפייסבוק

    תגובות בפייסבוק

    2 מחשבות על “השפעות אדריכליות – ביתני זכוכית pavilion glass”

    כתיבת תגובה