בית ה"מודיף" Mudhif

אם יש משהו שאני אוהבת, זה ללמוד כל הזמן על אדריכלות, בעיקר על אדריכלות מסורתית ואדריכלות וורנקולרית, ולהבין כיצד פעם, לפני המהפכה הטכנולוגית, תרבויות וקהילות בכל רחבי העולם, מצאו פתרונות שונים לבעיות הדיור והאקלים, באזורים בהם הן התקיימו.

בדרום עיראק מתגורר לו עם עתיק הקרוי בלשון המקומית "מדאן".
עד שנות ה80 היה מדובר בקהילה של כחצי מיליון אנשים אשר חיו בתוך הביצות המיתולוגי שבין הפרת והחידקל. אותו אזור שאנו מכירים בשם מסופוטמיה. אזור גאוגרפי זה, מאופיין בהצפות מי הנהרות הגואים מדי שנה ויוצרים את ביצות מסופוטמיה: שטח עצום של מים, צמחייה וחיים בלב לבו של המדבר הערבי. יש מי הטוענים שזהו גן העדן המקראי.

בשנות ה-90 סדאם חוסיין ביצע רצח עם אקולוגי מחריד, כאשר גירש מאות אלפי אנשים מהביצות תוך ייבש אותן כחלק מהמאבק שלו במורדים שהתחבאו באזור. מתוך קהילה שוקקת של כחצי מליון אנשים, נשארו פחות מ- 70 אלף איש באזור זה. בעקבות פעולותיו של סאדם חוסיין, הכריז האו"ם כי מדובר בנזק אקולוגי השווה לשריפת יערות האמזונס. ד"ר עזאם בלוואש הקדיש את חייו על מנת להחזיר את אזור הביצות לחיים, ולתקן את הנזקים האקולוגיים והתרבותיים. ד"ר עזאם בלוואש הצליח להחזיר חלקים נרחבים מהביצות בעזרת תקציבים בינלאומיים.

הדבר המייחד את הקהילות אשר מתגוררות באזור הביצות, ובפרט את שבט ה'מדאן', זה אופן הבניה המסורתי שלהם. בשפה המקצועית אנו קוראים לזה בניה וורנקולרית. בתי שבט ה'מדאן' וכל הריהוט והאבזור שלהם עשוי כולו מחומרי הבניה המצויים באזור, משמע קנים ונצרים של הצמחייה הגדלה באזור.
הבית בו מתגוררים בני שבט ה'מדאן' נקרא "מודיף" (Mudhif). מבנה העשוי כולו מקנים, נצרים ובוץ, הארוגים זה בזה, ועמידים בפני התופעות האקלימיות המצויות באזור, קרי הצפות הנהרות והקרקע, הלחות של חיים בסביבת ביצות, ולא פחות חשוב החום והקור הקיצוניים של המדבר.

המבנה עשוי מעמודים הנוצרים ע"י צרירת אגדי קנים יחד, ונקשרתם אחד לשני בעזרת אותן קנים ונצרים. אלומות הקנים מאפשרות יצירת מבנה קשתי, קשיח ויציב, אשר עמיד מפני פגעי הטבע. קירות המבנה עשויים כולם מאלומות נצרים וקנים אשר נקלו למחצלות.

קנים הם חומר מאוד מיוחד לבנייה – הם צומחים בלי סוף, הם חזקים ועמידים בדיוק כמו הבמבוק במדינות מזרח ודרום מזרח אסיה.
השימוש בקנים אפשר לעשות מהם עמודים גדולים וגמישים, חלונות ומשרביות, ריהוט ואפילו סירות וספינות. את הקנים אפשר גם לפצל אותם ולארוג מהם שטיחים ומחצלות. הם נושמים ועמידים לתנאי אקלים שונים.

זאת אחת הדוגמאות המרהיבות שיש של בניה מקומית, אדריכלות מסורתית – בניה וורנקולרית, אשר נשמרה עד היום.