בית חיים ויצמן – ווילה ויצמן

בית חיים ויצמן – ווילה ויצמן
בית חיים ויצמן – ווילה ויצמן

כאשר חושבים על אדריכלות ישראלית, אנחנו בעיקר מדמיינים את בתי הרכבות. את הארכיטקטורה הברוטליסטית. חלקנו חושבים על הקיבוצים והמושבים הכול כך אופייניות בארצנו. אנו רואים בדמיוננו את ערי השינה, ומטרופולין עירוני כמו גוש דן, מרחב חיפה והקריות. מעטים מאתנו זוכרים כי ישנן גם פנינים ארכיטקטוניות, ומבני פאר.

לפני מספר שנים, נסעתי לראות את ווילה ויצמן.
בית חיים ויצמן היה ביתו הפרטי של נשיא מדינת ישראל הראשון. ד”ר חיים ויצמן, ורעייתו ד”ר ורה ויצמן. הבית שוכן על גבעה ברחובות, שהיא כיום חלק מקמפוס מכון ויצמן למדע. המבנה ידוע כיצירת מופת אדריכלית של האדריכל היהודי אריך מנדלסון. האתר הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

אריך מנדלסון
אריך מנדלסון

קצת על ההיסטוריה של בית ויצמן

בשנת 1934 פנה ד”ר חיים ויצמן, שהתגורר באנגליה, אל האדריכל אריך מנדלסון בבקשה שיתכנן את ביתו בארץ ישראל. בני הזוג ויצמן, ביקשו לתכנן בית צנוע, במחיר שהיו מוכנים להשקיע. התכנון הראשוני של אדר’ מנדלסון נאמד על ידו בסכום עתק של כ-20,000 לירה שטרלינג. סכום הכפול מהסכום אותו היה מוכן ויצמן להשקיע. לאחר התכתבויות רבות בנושא התכנון והתקציב, אושר הבית לבניה. הבית נבנה בין השנים 1936-1935, ואוכלס בינואר 1937.
חרף מערכת היחסים המורכבת בין חיים ויצמן והאדריכל, וטענות בדברי ליקויי בניה רבים, זכה המבנה לתשבחות רבות מצד אישים רבים בכל השנים שלאחר מכן. משנת 1949 ועד מותו של ויצמן שלוש שנים לאחר מכן, שנים בהן כיהן כנשיא מדינת ישראל, שימש המבנה כמעונו הרשמי של הנשיא ואירח מדינאים ואישים רבים נוספים.

על פי הוראתו של הנשיא הראשון, המבנה הפרטי משמש כיום כמוזיאון “יד ויצמן”, להנצחת מורשתו של הנשיא הראשון. ניתן לראות במבנה את כל חפצי הבית השונים, הספרים, התמונות ואף כלי המטבח של בני הזוג ויצמן. ורה וחיים ויצמן קבורים בסמוך לבית.

בשנת 1999 שופץ המבנה ע”י האדריכל הלל שוקן.
בשנת 2003 נוסף למתחם המבנה, גם ביתן מתכת בו מוצגת מכוניתו של דר’ ויצמן – לינקולן קוסמופוליטן.

הארכיטקטורה של המבנה

תוכנית בית חיים ויצמן
תוכנית בית חיים ויצמן

מיקום המגרש אוו רכשו בני הזוג ויצמן, אינו דבר של מה בכך.
הבית תוכנן במרכזה של גבעה החולשת על כל האזור, וניתן היה להשקיף ממנו על כל שפלת החוף. עובדה זו הייתה שיקול מרכזי בתכנון הבית, הן בצורתו הכללית ויחסו עם החוץ והן בפרטי תכנון שונים.

האדריכל אריך מנדלסון, אשר פעל באותה תקופה לפי עקרונות הסגנון הבינלאומי, תכנן בית מגורים בסגנון זה, ושילב בו באלמנטים רבים, המושפעים מסגנון האדריכלות הרנסאנסית האיטלקית.
המבנה בנוי באופן סימטרי, ושואב חלק מהשראתו מ’ווילה קפרה’ של האדריכל אנדראה פלדיו. צורת המבנה פשוטה וצנועה. מלבן מאורך בעל שני חצאי מעגל במרכזו. התכנון האדריכלי בעל פרופורציות מדויקות, המודגשות על ידי שימוש בצורות נקיות. הן בחלוקה הפנימית, והן במעטפת. המבנה מאורגן סביב חדר מדרגות עגול דמוי רוטונדה, הפונה בחציו אל החצר הפנימית של הבית ואל הבריכה שבמרכזה. החלל הפנימי גמיש וניתן להקטנה והגדלה, ע”י מערכת דלתות הזזה פנימיות, המחלקות אותו. החצר מוקפת אמנם מכל צדדיה בבינוי, אך החזית הקדמית של הבית הפונה אליה פתוחה ומטשטשת את הגבול בין פנים הבית, החצר וסביבתו הטבעית באמצעות קירוי חלקי וחלל פתוח.

יש לכם שאלות ?

אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בטלפון: 050-9847484
או לכתוב אלי ישירות מכאן

wwww.efratmeiri.co.il

    למידע נוסף ופרטים, מלא/י את הפרטים בטופס ואחזור אליך בהקדם





    מאמרים נוספים בנושא השפעות אדריכליות

    עיצוב ישראלי – סגנון עיצוב מקומי

    התפתחות הבניה והאדריכלות הישראלית

    השפעות אדריכליות – לוטה כהן

    פרנק אוון גרי Frank Owen Gehry

    פטר זומטור Peter Zumthor

    לואיס קאהן  Louis Isadore Kahn

    רוב קרייר Rob Krier

    קנדריק באנגס קלוג Kendrick Bangs Kellogg

    ברוס גף Bruce Goff

    אהבתם? שתפו!

    תגובות בפייסבוק

    תגובות בפייסבוק

    כתיבת תגובה