מדוע בישראל אין בתים קטנים ניידים ?

במדינות רבות בעולם המערבי, אנשים בוחרים לחיות בבית קטן נייד או בשם הלועזי Tiny Houses.
הבחירה בדרך חיים זו נובעת מסיבות שונות.
חלקן אידאולוגיות, חלקן כלכליות, וחלקן קשורות למאפיינים שונים באורח חייהם.
אנשים בוחרים לחיות בצמצום.
מעבר לזה, אנשים בוחרים להתגורר בבתים ניידים, ללא זיקה לשטח קרקע או אזור מגורים קבוע.

הבחירה לגור בבית קטן נייד, מאפשרת, לרתום את הבית לרכב, ולנסוע
ממקום למקום.
זה היתרון המשמעותי עבור אנשים רבים.

לצערי, בישראל, לא באמת ניתן להתגורר בבתים קטנים ניידים.
הדבר נובע ממספר גורמים, הכרוכים זה בזה.

ראשית, במדינת ישראל, חייב כל בית מגורים להיום ממוגן על-ידי ממ"ד.
חובה זו, חלה משנת 1991, לאחר מלחמת המפרץ.
משמעות הדבר היא, שכל יחידת מגורים, גדולה כקטנה, חיבת להיות עם מרחב מוגן המוצמד לה. במקרה של בית מגורים נייד, לא ניתן לקבע באופן תקני, ממ"ד.
מכן, גם לא ניתן לשנע אותו ממקום למקום.

שנית, הדרישה למיגון בית המגורים, בעצם מאלצת אותו לבנות בית המוצמד באופן קבוע לקרקע. משמע, בית בעל ביסוס יסודות, ולא בית על גלגלים ומנוע.
כך שאנו נאלצם לבנות את ביתנו עם זיקה קניינית למגרש, לשכונה, לישוב, לאזור.

שלישית, בניגוד למדינות מערביות, בהן ישנם אזורים המיועדים למגורים בתים קטנים ניידים. מתחמים ופארקים בהם ניתן להחנות את המבנה, ולהתחבר לתשתיות חשמל, תקשורת, מים וביוב.
בישראל לא קיימים מתחמים ואזורים מסוג זה.
גם אשר אנשים רוצים לעשות קמפינג בטבע, עם קראוונים יבילים, ישנם מעט מאוד אתרים בהם ניתן למקם את הקראוון.

רביעית, למעשה, ברוב מדינות העולם המערבי, אנשים המתגוררים בבתים קטנים יבילים,
חיים 'מחוץ לרשת' – off the grid.
למה הכוונה ?  
הבתים בנויים עם מערכות לייצור חשמל וניצול ומחזור מים באופן עצמאי. זאת על מנת לאפשר ניידות ממקום למקום, גם ואם אין אפשרות לחיבור לתשתיות קיימות קבועות.

כאן אנו עוסקים הנושא כלכלי.
חיבור לרשת החשמל והמים-ביוב העירונית עולה כסף.
אנו משלמים חשבונות חשמל ומים – ארנונה.
אם אנשים לא ישלמו חשבונות אלו, העיריות וספקית החשמל יהיו בגרעון תקציבי.

חמישית, מנהל התכנון והבניה, חוק התכנון והבניה, וכמובן הוועדות לתכנון ובניה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא יודעים כיצד להפיק היתרי בניה למבנים קטנים ניידים – Tiny Houses.
אף אחד מהגופים הללו, ובפרט מנהל התכנון ובניה, לא נותן דעתו, על עידוד הקמת מבנים ניידים, יחידות מגורים קטנות ו/או מבנים ירוקים בשיטות בניה מתקדמות. אף אחד מהגופים הללו, לא מעודד תמריצים לבניה אקולוגית. בפרט כאשר מדובר בבניה פרטית.
השאלה הנשאלת היא : כיצד ניתן לחתום על היתר בניה, עבור יחידת מגורים ניידת ?
אגלה לכם סוד, המדינות אירופה וצפון אמריקה, מוציאים היתרי בניה עבור בתים קטנים ניידים – Tiny Houses. בנוסף, מבנים אלו מקבלים אישורים מרשות הכבאות, תאגידי המים, משרדי איכות הסביבה וכד'.
יש לכל זה פתרון. רק צריך לרצות ליישם אותו.

זה לא סוד כי מדינת ישראל מדורגת בין 10 המדינות היקרות בעולם.
תלוי עפ"י איזה מדד וקריטריונים בודקים זאת.
מדינת ישראל נמצאת במחסור חמור של יחידות דיור. מצב זה נמשך על עשורים רבים.
כאדריכלית, אני רואה כי כל הפתרונות שנעשו ע"י ממשלות ישראל ב-30 השנים האחרונות, לא צמצמו את המחסור בדירות ובבתי , ובוודאי לא הפחיתו את יוקר המחייה.

נדל"ן הוא עסק כלכלי.
לרכוש דירה או בית, זה דבר יקר. מאוד יקר.
גופים רבים מעורבים בתהליך ומרוויחים ממנו. בעיקר קופת האוצר הממשלתי.
אם מדינת ישראל, באישור משרד הפנים, תאפשר מהלך של מגורים בבתים קטנים ניידים – Tiny Houses, היא עשויה להפסיד מיליוני שקלים לאורך שנים.

לכן, לדעתי, כל עוד ממשלת ישראל, משרד הפנים ומנהל התכנון והבניה, לא יעודדו בניה של בתים קטנטנים ומבנים יבילים, ללא ממ"ד, כדאיות של פרויקטים מסוג זה, למשפחה הישראלית הממוצעת, מוטלת בספק.

תגובות בפייסבוק

תגובות בפייסבוק