בעקבות שיחות רבות עם המשפחות המעוניינות לבנות בשיטות בניה קלה, שמתי לב כי לעיתים אנשים לא באמת מבינים מהי משמעות מושג זה.
הפעם, אני עוסקת בנושא הבניה הקלה באופן נרחב יותר, והציג אותו בכללותו.
את המאמר כתבתי בשני חלקים, על מנת לעשות קצת סדר בכל הבלאגן הזה.
בחלק הראשון אספר לכם על הבנייה הקלה ונרד ביחד לרזולוציות שונות המאפיינות אותה.
בחלקו השני של המאמר אפרט מהו ‘תפקידי בכוח’ כאדריכלית מומחית בנושא זה.
פרויקט הפחתת החום בלוס אנג’לס
לוס אנג’לס היא לא רק עיר תענוגות וקולנוע.
לוס אנג’לס עומדת בראש טבלת הערים המזוהמות ביותר בארצות הברית. 7 הערים בעלות זיהום האוויר הגבוהה ביותר הארצות הברית, נמצאות במדינת קליפורניה.
הידעתם כי במדבריות פרס העתיקה ייצרו קרח וגלידה ?
אם זה נשמע לכם מוזר, אשמח לחדש לכם, כי התרבויות העתיקות, ידעו לייצר קרח, ולשמור על מזון טרי לאורך זמן, גם בתנאי אקלים קיצוניים.
אחת לכמה שנים, אני כותבת מאמר על פתרונות דיור ברי השגה.
בעיקר על פתרונות זולים ומהירים, אשר יכולים לשמש גם דיירי רחוב, ומחוסרי בית.
ברחבי העולם, ישנן יוזמות רבות של אנשים וארגונים חברתיים, הפועלים לטובת דיירי הרחוב.
כאשר מדברים על מחזור ושמירה על הסביבה, רוב האנשים חושבים על פלסטיק.
בשנים האחרונות, מעודדים אותנו לצרוך פחות מוצרים מפלסטיק. לעשות שימוש חוזר בכלים מפלסטיק. לצאת ולנקות את חופי המים מכל שאריות הזבל הפלסטי שאנו מייצרים.
בתים ירוקים בריאים יותר בהשוואה לבתי מגורים רגילים.
הרבה אנשים שואלים אותי כיצד יכול להיות שבתים בשיטות בניה מתקדמות, יותר בריאים ?
ובכלל, מה זה אומר ‘בית בריא’ ?
ומהו המחיר שאנו משלמים כאשר אנו מתגוררים בבית שאינו בריא ?
מחקרים שנערכו בעולם ובישראל הראו כי מבנים ירוקים תורמים לחיסכון שבין 25%-50% בהוצאות על חימום וקירור המבנים, בהוצאות על תאורה, וחיסכון שבין 20%-35% בהוצאות המים לשימוש יום-יומי בבתים.
הגודל לא תמיד קובע, ולא בהכרח בית גדול או עצום הוא יתרון.
בשנת 2020 ישראלים רבים גילו את האפשרות לבנות בתים קטנים. בעיקר ממכולות משא. זה לא ששיטה זו, או בתים קטנים ויעילים, לא היו קודם לכן. אך משא שיווק מסיבי, בתופסת של משבר כלכלי וחברתי, הביאו משפחות רבות, לחפש חלופות דיור.
הידעתם כי היפנים מייצרים עצים לבניה וריהוט כבר 700 שנה מבלי לכרות עצים ?
בתרבות היפנית יש קשר ישיר ובלי ניתן לניתוק, בין הקיום שלנו בני האדם ובין הסביבה. הטבע.
היפנים הבינו כי בני האדם, חייבים לפגוע ואף להרוס את הסביבה, על מנת להתקיים. זה קורה כאשר אנו צדים או דגים את מזוננו. כורתים יערות לטובת חקלאות, התיישבות ולצורכי בניה. אנו משנים נתיבי מים, עבור השקיה ושתיה, ועוד.
מדאעין סאלח הוא אתר ארכיאולוגי בצפון מערב ערב הסעודית מהמאה הראשונה לפני הספירה.
הוא חלק מאתר ארכיאולוגי נרחב באזור הגרה Hegra
אם יש משהו שאני אוהבת, זה ללמוד כל הזמן על אדריכלות, בעיקר על אדריכלות מסורתית ואדריכלות וורנקולרית, ולהבין כיצד פעם, לפני המהפכה הטכנולוגית, תרבויות וקהילות בכל רחבי העולם, מצאו פתרונות שונים לבעיות הדיור והאקלים, באזורים בהם הן התקיימו.
לא מדובר ב’לחבק עצים’ ולייצר קומפוסט, גם לא בליקוט ירקות ועשבים.
אין בעיצוב המינימליסטי כל קשר לרוחניות וחזרה לטבע
אלא לצרוך פחות, כדי להנות מאורח חיים רגוע.
לעשות שימוש מושכל בציוד וברכוש לנו. בכמות שטחי האחסון שיש לנו. לנצל נכון את המרחב בו אנו מתגוררים. לחדש ציוד ישן כמו ריהוט, או לרכוש יד-שניה, ואף לייצר חלק ממנו באופן עצמאי – DIY.
למי מתאים לבנות בית ממכולות ?
אנשים ומשפחות מתעניינים בבניית בית מגורים ממכולות.
המשפחה הישראלית הבינה כי בניית בית ממכולות משא, יכולה להיות דרך פשוטה ומהירה יותר להגשמת החלום לבית פרטי.
בתים פונקציונליים ופרקטיים, מעוצבים להפליא, שכולנו חולמים לגור בהם.
כאדריכלית העוסקת משנת 2009 בתכנון ופיתוח שיטות בניה מתקדמות וירוקות, הצלחתי לאורך השנים לזהות ולהגדיר מי בן המשפחות או אנשים שהכי מתאים להם לבנות בתי מגורים ממכולות
מגדלי ”בּוֹסְקוֹ וֶרְטִיקָלֶה’ (Bosco Verticale) או “היער האנכי” שבעיר מילאנו הם דוגמה לטבע עירוני בשילוב של אדריכלות בגורדי שחקים למגורים
ג’ון פלנט בן ה-37 מראה לעולם כיצד ניתן לבנות בקתות עץ מחומרים הקיימים בטבע. שימוש בטכנולוגיה פרימיטיבית לבניה באדמה ובוץ.
גביונים הנם תיבות רשת ממולאות אבנים.
לרוב משמשות תיבות הגביונים בעבודות פיתוח נופי, תכנון נוף ותשתיות כבישים, אך לא רק, כיום אנו רואים יותר ויותר שימוש בגביונים לא במראה ה’קלאסי’ והמוכר שלהם, אלא כאלמנט עיצובי.
הפקעת הנתיב הימני, בשבועות הראשונים להפעלתו, העלתה את משך זמן העמידה בפקקים. הבלבול וחוסר הבהירות לגבי אופן הנסיעה בנתיב השיתופי, הפכו אותו לנתיב חסר המשמעות, המשמש לעקיפה לא חוקית. כמות הרכבים על הכבישים לא פחתה, אלא צומצמה לשני נתיבים בלבד, כאשר מהירות הנסיעה בהם ירדה.
המועצה הארצית לתכנון ובניה טוענת, כי נכון לשנת 2019, בקשה להקמת אלמנט הצללה במרחב הציבורי, מכל סוג, מחייבת הכנת והגשת תוכנית בינוי מפורטת, הקובעת את זכויות הבנייה באזור המבוקש. לאחר הגשת תוכנית זו, יש להגיש הליך רישוי כחוק הוצאת היתרי בנייה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. המועצה הארצית לתכנון ובניה טוענת, ובצדק, כי מדובר בתהליכים שלוקחים זמן רב.
בישראל, אנו רואים יותר ויותר כניסה של חומר זה בתחומי העיצוב, התכנון האדריכלי והום-סטיילינג. ניתן לרכוש במבוק לגינות ומרפסות. לבנות דק מושלם מבמבוק. ישנם חיפויי קירות ופרקטים העשויים במבוק. אביזרי נוי לבית מבמבוק. ריהוט לבית ולגינה, וכמובן, לבנות מבמבוק.
ממשלת אירלנד מצאה כי נטיעת למעלה מ-500 מיליארד עצים בכדור הארץ היא הפתרון “היעיל ביותר” להיאבק בשינויי האקלים הקיימים, ותעזור לייצר מקומות עבודה נוספים, ולסייע לבעיות הכלכלה המקומית.
מגפת הפלסטיק: ישראל היא אחת המדינות בה אחוז המשתמשים בפלסטיק החד פעמי הוא הגבוה ביותר. מה גורם לנו להעדיף את הנוחות על הדאגה לסביבה והאם בקרוב יוטל מס שיעלה את מחירי החד פעמי ?
כולנו מודעים לבעיית הזיהום הגלובלית, אך כמעט ואף אחד מאיתנו, לא באמת מבין כמה גבל אנו מייצרים מידי יום. אוכל אשר נזרק לפח מאחר ולא נעשה בו שימוש, אריזות פלסטיק וקרטון, ניירות ועוד. מדובר בכמויות אשפה אדירות. בפרט של העולם המערבי.
הקיבוצים המזוהים כל כך כקהילה חקלאית, אוהבת את הארץ והסביבה מאמצים בחום את החשיבה הירוקה, ובקלות יחסית מצליחים לשלבה באג’נדה החברתית שלהם.
כיום יותר ויותר קיבוצים עוברים את “המהפכה הירוקה”, ומשלבים בתוכם אלמנטים שונים הקשורים לאיכות הסביבה ולאחריות ציבורית סביבתית.
ברוב הקיבוצים הוצבו אזורי איסוף אשפה, אשר מפרידים בהם את האשפה לסוגיה השונים: ניירות, בקבוקי זכוכית ופלסטיק, אשפה לבנה (מכשירי חשמל ומחשוב) בגדים, שקיות ניילון וגזם (זבל אורגני).
בקיבוצים אחרים ממוקמות חוות ליצירת אנרגיה סולארית על גגות המבנים החקלאים כדוגמת סככות הרפת, המוסך גג חדר האוכל ועוד.
במבוא חמה התקינו חווה של טורבינות רוח (כמו ברמת מגשימים) להפקת אנרגיה נקייה. וישנן דוגמאות למכביר…
אדריכלות אורגנית היא גישת תכנון, המבוססת על תפיסת העולם, הממזגת בין מגורי האדם לבין הטבע/הסביבה.
שילוב זה מושג באמצעות גישת עיצוב האוהדת ומתחשבת באופן מיוחד באתר ובסביבה שבה הבניין מוקם.
גישה זו שואפת למיזוג הבניין וסביבתו הטבעית לישות אחת.
כל שיטת בניה יכולה להתקיים באדריכלות אורגנית, כל עוד התכנון נשען על עקרונות תכנון של אדריכלות ברת קיימא – אדריכלות ירוקה
דעת הקהל הישראלית, נכון לשנים 2016-2019 עדיין לא בשלה מספיק, ופתוחה דייה לקבלת בלוקי בניה מסוג זה. 95% מפרויקטי הבניה הפרטית בישראל, עדיין נבנים מבלוקי בטון וגבס, על צורותיהם ומרכיבם השונים.
ישראל של 2019, נמצאת בכלכת מיתון.
יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. אף על פי ולמרות שבכל העולם מדברים על מיחזור, שימוש חוזר, ניצול נכון של משאבים, הפחתת פליטת מזהמים לאוויר, לקרקע ולמים, בישראל ממשיכים להתעלם מזה. ההתחממות הגלובלית לא קיימת.
אנשים רבים מפחדים מבניה בעץ. בפרט כחומר שלדי, משמע עמודים וקורות הנושאים את כל מעטפת הבניין והגגות. אך בננו, אין באמת סיבה לפחד, הרי בכל העולם בונים כך מבנים, בתים, מבני ציבור וכד’.
בישראל ישנן שיטות בניה שונות, עם חתכי קירות שונים, המפחיתים באופן ניכר את השימוש שלנו באנרגיה, משמע חימום יתר בחורף, וקירור יתר בקיץ.
אחת הדרכים לבניית קיר מבודד, ואולי הפשוטה שבהן, היא שימוש בקצף בידוד. בכל העולם המערבי, מיישמים שיטת בנייה זו, כבר שנים.
אחד הפתרונות היצירתיים שמצאתי הנו תכנון יחידות דיור נידות.
לא מדובר בקראוון או מבנה יביל, אלא על מערכת של יחידות דיור, הנבנות כבית משותף, וכל יחידה ניתנת להובלה, שינוע, שינוי. הכל מתוכנן, מבוצע ונבנה לפי עיקרון מודולרי פשוט.