בשנת 2020 ישראלית רבים גילו את שיטת הבניה ממכולות משא.
בעקבות חשיפה תקשורתית ופעולות שיווק רבות, חלה מודעות בקרב אנשים רבים, ובעיקר משפחות, לשיטת בניה זו, ובעיקר ליתרונות שלה.
אך האם כל מה שמפורסם בתקשורת ובמידה החברתית באמת נכון ?
אם יש משהו שאני אוהבת, זה ללמוד כל הזמן על אדריכלות, בעיקר על אדריכלות מסורתית ואדריכלות וורנקולרית, ולהבין כיצד פעם, לפני המהפכה הטכנולוגית, תרבויות וקהילות בכל רחבי העולם, מצאו פתרונות שונים לבעיות הדיור והאקלים, באזורים בהם הן התקיימו.
לא מדובר ב’לחבק עצים’ ולייצר קומפוסט, גם לא בליקוט ירקות ועשבים.
אין בעיצוב המינימליסטי כל קשר לרוחניות וחזרה לטבע
אלא לצרוך פחות, כדי להנות מאורח חיים רגוע.
לעשות שימוש מושכל בציוד וברכוש לנו. בכמות שטחי האחסון שיש לנו. לנצל נכון את המרחב בו אנו מתגוררים. לחדש ציוד ישן כמו ריהוט, או לרכוש יד-שניה, ואף לייצר חלק ממנו באופן עצמאי – DIY.
אדריכלות הנופש Bäderstil היא סך כל סגנונות האדריכלות השונים, האופייניים לאתרי הנופש הגרמניים , באזור החוף הבלטי ובמיוחד במקלנבורג-מערב פומרניה. התקופה המכוננת של ארכיטקטורת הספא ונופש נעה בין השנים 1793 ל- 1918.
כאשר הגעתי לניירובי, הייתי בחורה צעירה אחרי צבא.
העיר נוסדה בשנת 1899 כנקודת אספקה של חברת הרכבת של אוגנדה, אשר בנתה מסילת רכבת בין מומבסה ואוגנדה.
לאחרונה, חזרתי לעסוק באותן ערים אשר נבנו ע”י המתיישבים הקולוניאליסטים.
מגדלי ”בּוֹסְקוֹ וֶרְטִיקָלֶה’ (Bosco Verticale) או “היער האנכי” שבעיר מילאנו הם דוגמה לטבע עירוני בשילוב של אדריכלות בגורדי שחקים למגורים
גביונים הנם תיבות רשת ממולאות אבנים.
לרוב משמשות תיבות הגביונים בעבודות פיתוח נופי, תכנון נוף ותשתיות כבישים, אך לא רק, כיום אנו רואים יותר ויותר שימוש בגביונים לא במראה ה’קלאסי’ והמוכר שלהם, אלא כאלמנט עיצובי.
בברלין מתקיים עולם תת-קרקעי שלם של מנהרות, בונקרים ומקלטים אשר שימשו למטרות שונות.
הפקעת הנתיב הימני, בשבועות הראשונים להפעלתו, העלתה את משך זמן העמידה בפקקים. הבלבול וחוסר הבהירות לגבי אופן הנסיעה בנתיב השיתופי, הפכו אותו לנתיב חסר המשמעות, המשמש לעקיפה לא חוקית. כמות הרכבים על הכבישים לא פחתה, אלא צומצמה לשני נתיבים בלבד, כאשר מהירות הנסיעה בהם ירדה.
המועצה הארצית לתכנון ובניה טוענת, כי נכון לשנת 2019, בקשה להקמת אלמנט הצללה במרחב הציבורי, מכל סוג, מחייבת הכנת והגשת תוכנית בינוי מפורטת, הקובעת את זכויות הבנייה באזור המבוקש. לאחר הגשת תוכנית זו, יש להגיש הליך רישוי כחוק הוצאת היתרי בנייה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. המועצה הארצית לתכנון ובניה טוענת, ובצדק, כי מדובר בתהליכים שלוקחים זמן רב.
אוריגמי אמנות קיפולי נייר. באדריכלות העכשווית, אדריכלים רבים מושפעים מאומנות קיפולי הנייר היפנית, ומשלבים אותה בתכנון ובעיצוב המבנים.
כולנו מודעים לבעיית הזיהום הגלובלית, אך כמעט ואף אחד מאיתנו, לא באמת מבין כמה גבל אנו מייצרים מידי יום. אוכל אשר נזרק לפח מאחר ולא נעשה בו שימוש, אריזות פלסטיק וקרטון, ניירות ועוד. מדובר בכמויות אשפה אדירות. בפרט של העולם המערבי.
אדריכלות אורגנית היא גישת תכנון, המבוססת על תפיסת העולם, הממזגת בין מגורי האדם לבין הטבע/הסביבה.
שילוב זה מושג באמצעות גישת עיצוב האוהדת ומתחשבת באופן מיוחד באתר ובסביבה שבה הבניין מוקם.
גישה זו שואפת למיזוג הבניין וסביבתו הטבעית לישות אחת.
כל שיטת בניה יכולה להתקיים באדריכלות אורגנית, כל עוד התכנון נשען על עקרונות תכנון של אדריכלות ברת קיימא – אדריכלות ירוקה
תכנון בית מגורים העשוי כולו זכוכית, נראה דבר של מה בכך, אך עבורנו האדריכלים, זה אחד האתגרים הקשים ביותר שיש מבחינת תכנון. הניגוד שבין הרצון להיות חשוף לכל, לתת לנוף והסביבה להשתלב בתוך הבית ללא מחיצות או מחסומים, למול הצורך הבסיסי שלנו במחסה, הגנה, מקלט ופרטיות, יוצרים מערכת מורכבת של ‘פתוח – סגור’, ‘גלוי – נסתר’.
ישראל של 2019, נמצאת בכלכת מיתון.
יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. אף על פי ולמרות שבכל העולם מדברים על מיחזור, שימוש חוזר, ניצול נכון של משאבים, הפחתת פליטת מזהמים לאוויר, לקרקע ולמים, בישראל ממשיכים להתעלם מזה. ההתחממות הגלובלית לא קיימת.
כאדריכלית, אני חייבת להודות, שאני לא מבינה, איך ישנם כל כך הרבה אנשי מקצוע מוכשרים, מלומדים, יצירתיים, אינטליגנטים, ועדיין, כולם נופלים לפרדיגמות של תכנון לקוי. מה בדרך, גורם להם להפוך את הקערה על פיה, ולשכוח מכל מה שהם למדו באקדמיה ובחיים המקצועיים ?
אחד הפתרונות היצירתיים שמצאתי הנו תכנון יחידות דיור נידות.
לא מדובר בקראוון או מבנה יביל, אלא על מערכת של יחידות דיור, הנבנות כבית משותף, וכל יחידה ניתנת להובלה, שינוע, שינוי. הכל מתוכנן, מבוצע ונבנה לפי עיקרון מודולרי פשוט.
בתים קטנים המתוכננים באופן חכם ויעיל, המספקים מענה על הצורך של כולנו במגורים.
שיטת הבניה מגלמת בחובה פתרונות דיור עבור אוכלוסיות רבות בישראל. נניח רווקים, גרושים, הגיל השלישי, מעונות סטודנטים, מחוסרי דיור, דיירי רחוב
כבר אי אפשר להתעלם מבעיית מחוסרי הדיור בישראל. מעת לעת עולים נושאי הדיור בשיחות הסלון של כולנו. כולנו מחפשים פתרונות זולים ובטוחים לדיור. כולנו מכירים את ההצעות של ממשלות ישראל לבעיית הדיור הציבורי, ומצוקת הדיור למשפחות צעירות. פתרונות כמו ‘מחיר למשתכן’. אך בננו, אף אחד מאיתנו, לא עוצר רגע וחושב, מה קורה עם מחוסרי הדיור ? ויותר מזה, אף אחד לא באמת מציע פתרונות זולים ומהירי הקמה עבורם.
חשבתם פעם מה ניתן לעשות עם כל הפלסטיק הלא מתכלה שאנו, בני האדם מיצרים, צורכים, משתמשי וזורקים ?
חברת סטארטאפ אנגלית הבינה את היתרונות הרבים שניתן לעשות בפלסטיק, ואת הקשר הישיר והמהותי בין מחזור, שימוש חוזר, פלסטיק ואיכות הסביבה.
שווה ללמוד מהם.
בתים מודפסים יצוקים מבטון כבר לא פנטזיה של חברות בניה קטנות, יזמים בעלי מעוף ואדריכלים המחפשים שיטות בניה חדשניות.
יותר ויותר פרויקטים של בתים מודפסים מוקמים בכל העולם. אדריכלים ויזמים עסקיים מפתחים כל הזמן דרכים חדשות, שיקלו על בעיות הדיור העולמיות.
השכונות הגינריות שנבנות ע”י יזמי נדל”ן ובעידוד משרד השיכון והעיריות, חסרות כל צביון חברתי-מקומי. בכך אנו מתגוררים בשכונות ללא קהילה גיאוגרפית שניתן להשתייך אליה.
תפקידה של האדריכלות, ותפקידם של האדריכלים ומתכנני הערים הוא ליצור קהילות מקומיות. ישובים מגונים בעלי ‘רוח מקום’ ייחודיים להם, ומערכת יחסים בין התושבים והישוב, מעבר לרק פתרון דיור נקודתי.
במדינת ישראל מעודדים אותנו להפריד פסולת, למחזר, לשמר. קבעו כי לא ניתן לרכוש שקיות פלסטיק. בכל מקום יש קופסאות לאיסוף סוללות ומטענים ישנים. מדברים איתנו על בניה ירוקה, על ערכי טבע, על בולענים בים-המלח, והתייבשות הכינרת ומאגרי מי התהום. מספרים לנו על התפלת מים, על אנרגיה ירוקה, אך מנגש מעודדים אותנו לרכוש יותר רכבים, ולבנות בתים מבלוקים ובטון, לבזבז כספים על מוצרי צריכה לא נחוצים. הממשלה הצהירה שהיא תחייב את כל משרדיה וגופיה לחסוך בנייר, אנרגיה, מים ועוד, אך בפועל, זה פסיק בים.
מדוע הבניה הירוקה אינה סוחפת את ענף הבניה בישראל ? בבנייה ירוקה משתמשים בטכנולוגיות וחדשנות ומטמיעים כלים שיכולים למנוע את מרבית ליקויי הבנייה ולחסוך לקבלנים ולדיירים עשרות ומאות אלפי שקלים. אותם שימושים בחדשנות וטכנולוגיה גם מייעלים את הליך העבודה, ומקצרים אותו באופן משמעותי, וזה עוד מבלי לציין את החיסכון באנרגיה גם לאחר אכלוס המבנים.
בקיבוצים שבהם הקהילה מזדקנת, ולא מתחדשת מבחינה דמוגרפית, מביאים על עצמם ועל חבריהם מצב של גסיסה. גסיסה כלכלית ומעל לכל גסיסה חברתית. קיבוצים בהם אין המשכיות של ילודה טבעית, קליטת משפחות חדשות למעגל החברתי הקיים, ואין עידוד ליצירת מקורות תעסוקה לבעלי המשפחות, ובפרט לגמלאים, מסתכנים בכניסה להליך של ניוון והתפרקות. קיבוץ לא יכול להתקיים ללא חיי קהילה.
דעה אישית – בניה בקיבוצים 2017 בתאריך 12.06.2017 פורסמה באתר ‘קיבוץ mynet’ כתבה בשם : “חלק מהבנים יוותרו על החלום”: למה רק החברים הוותיקים מקבלים היתרי בנייה ? הכתבה עוסקת במשבר הבנייה בקיבוצים. הכתבה מציגה את המצב הכלכלי הקשה של עין החורש, המקשה עליו להשתחרר מהמציאות שבה הוא נמצא, וכך בנים חוזרים שמבקשים לבנות במקום …
ארצות הברית, המלאה בקניונים מכל סוג ומין, לא יודעת כעת מה לעשות עם אותם מבני ענק – מפלצות בטון. בשל גודלה העצום, וכמות השטחים הפתוחים המותרים לבניה, חלק רב מאותם מרכזי קניות פשוט אינם בעלי ערך נדל”ני רב. ישנם מקרים בהם מבנים אלו עומדים שוממים – מבני רפאים, כאשר יזמי הנדל”ן אינם מעוניינים ורכוש אותם לטובת הסבה ליעוד אחר, או פרוק לצורך בניה חדשה. ערכם הכספי נמוך מאוד, ולא תמיד ברי רכישה.
במדינת ישראל ישנה מצוקת דיור קשה. מצב זה ידוע לכל. משפחות צעירות ורווקים אינם יכולים לרכוש יחידות דיור, והם נאלצים לחפש פתרונות דיור ע”י השכרת יחידות דיור, כדוגמת דירות קטנות או מפוצלות, וכן יחידות דיור זמניות שהוקמו במושבים. יחידות אלו נבנו בתוך מחסנים ישנים שהוסבו למגורים, וכן הצבת מבנים יבילים – קראונים במשקים ובנחלות.
באותן יחידות דיור מתגוררות אלפי משפחות, ובניהם גם סטודנטים צעירים וחד-הורים.
לאחרונה החלו מלבצע פעולות אכיפה, בעיקר בישובים והמושבים באזור השרון ובסביבת נתניה. ואף ננקטו צעדים מנהליים ומשפטיים כנגד בעלי המשקים המשכירים את אותן יחידות דיור.
לחות היא מידת הרטיבות שנמצאת באוויר.
לחות יחסית היא יחס המבוטא באחוזים בין כמות האדים שבאוויר בטמפרטורה נתונה, לבין כמות האדים שאוויר בנפח זה יכול להכיל במצב של רוויה.
הלחות היחסית ממלאת תפקיד בתהליכים הכרוכים בהיווצרות ערפל ועננות. כמו כן, חישוב הלחות היחסית הוא גורם מרכזי בחישוב עומס החום, בפרט בעונת הקיץ.