פרויקט הפחתת החום בלוס אנג’לס
פרויקט הפחתת החום בלוס אנג’לס
לוס אנג’לס היא לא רק עיר תענוגות וקולנוע.
לוס אנג’לס עומדת בראש טבלת הערים המזוהמות ביותר בארצות הברית. 7 הערים בעלות זיהום האוויר הגבוהה ביותר הארצות הברית, נמצאות במדינת קליפורניה.
פרויקט הפחתת החום בלוס אנג’לס
לוס אנג’לס היא לא רק עיר תענוגות וקולנוע.
לוס אנג’לס עומדת בראש טבלת הערים המזוהמות ביותר בארצות הברית. 7 הערים בעלות זיהום האוויר הגבוהה ביותר הארצות הברית, נמצאות במדינת קליפורניה.
כאשר חושבים על אדריכלות ישראלית, אנחנו בעיקר מדמיינים את בתי הרכבות. את הארכיטקטורה הברוטליסטית. חלקנו חושבים על הקיבוצים והמושבים הכול כך אופייניות בארצנו. אנו רואים בדמיוננו את ערי השינה, ומטרופולין עירוני כמו גוש דן, מרחב חיפה והקריות. מעטים מאתנו זוכרים כי ישנן גם פנינים ארכיטקטוניות, ומבני פאר
הידעתם כי במדבריות פרס העתיקה ייצרו קרח וגלידה ?
אם זה נשמע לכם מוזר, אשמח לחדש לכם, כי התרבויות העתיקות, ידעו לייצר קרח, ולשמור על מזון טרי לאורך זמן, גם בתנאי אקלים קיצוניים.
אחת לכמה שנים, אני כותבת מאמר על פתרונות דיור ברי השגה.
בעיקר על פתרונות זולים ומהירים, אשר יכולים לשמש גם דיירי רחוב, ומחוסרי בית.
ברחבי העולם, ישנן יוזמות רבות של אנשים וארגונים חברתיים, הפועלים לטובת דיירי הרחוב.
כאשר מדברים על מחזור ושמירה על הסביבה, רוב האנשים חושבים על פלסטיק.
בשנים האחרונות, מעודדים אותנו לצרוך פחות מוצרים מפלסטיק. לעשות שימוש חוזר בכלים מפלסטיק. לצאת ולנקות את חופי המים מכל שאריות הזבל הפלסטי שאנו מייצרים.
האם חשבתם פעם לרכוש בית עם עברות בניה ?
או מגרש בנחלה, שיש בו מבנים לא חוקיים ?
האם חיפשתם פעם נכס דרך כונס נכסים ?
בתים ירוקים בריאים יותר בהשוואה לבתי מגורים רגילים.
הרבה אנשים שואלים אותי כיצד יכול להיות שבתים בשיטות בניה מתקדמות, יותר בריאים ?
ובכלל, מה זה אומר ‘בית בריא’ ?
ומהו המחיר שאנו משלמים כאשר אנו מתגוררים בבית שאינו בריא ?
מחקרים שנערכו בעולם ובישראל הראו כי מבנים ירוקים תורמים לחיסכון שבין 25%-50% בהוצאות על חימום וקירור המבנים, בהוצאות על תאורה, וחיסכון שבין 20%-35% בהוצאות המים לשימוש יום-יומי בבתים.
הגודל לא תמיד קובע, ולא בהכרח בית גדול או עצום הוא יתרון.
בשנת 2020 ישראלים רבים גילו את האפשרות לבנות בתים קטנים. בעיקר ממכולות משא. זה לא ששיטה זו, או בתים קטנים ויעילים, לא היו קודם לכן. אך משא שיווק מסיבי, בתופסת של משבר כלכלי וחברתי, הביאו משפחות רבות, לחפש חלופות דיור.
אני אוהבת לראות מפות ישנות. בעיקר מפות עירונית המראות את התפתחות הישוב לאורך שנים. מפות של ערים שכולנו מכירים, כמו לונדון, פריס, רומא, וינה ועוד.
כאשר למדתי באוניברסיטת דלפט, בהולנד Delft, נסעתי לראות תערוכה של מפות עתיקות.
מאז, אני מוקסמת מהאטלס העירוני הראשון בעולם – Civitates Orbis Terrarum
הידעתם כי היפנים מייצרים עצים לבניה וריהוט כבר 700 שנה מבלי לכרות עצים ?
בתרבות היפנית יש קשר ישיר ובלי ניתן לניתוק, בין הקיום שלנו בני האדם ובין הסביבה. הטבע.
היפנים הבינו כי בני האדם, חייבים לפגוע ואף להרוס את הסביבה, על מנת להתקיים. זה קורה כאשר אנו צדים או דגים את מזוננו. כורתים יערות לטובת חקלאות, התיישבות ולצורכי בניה. אנו משנים נתיבי מים, עבור השקיה ושתיה, ועוד.
בשנת 2020 ישראלית רבים גילו את שיטת הבניה ממכולות משא.
בעקבות חשיפה תקשורתית ופעולות שיווק רבות, חלה מודעות בקרב אנשים רבים, ובעיקר משפחות, לשיטת בניה זו, ובעיקר ליתרונות שלה.
אך האם כל מה שמפורסם בתקשורת ובמידה החברתית באמת נכון ?
אם יש משהו שאני אוהבת, זה ללמוד כל הזמן על אדריכלות, בעיקר על אדריכלות מסורתית ואדריכלות וורנקולרית, ולהבין כיצד פעם, לפני המהפכה הטכנולוגית, תרבויות וקהילות בכל רחבי העולם, מצאו פתרונות שונים לבעיות הדיור והאקלים, באזורים בהם הן התקיימו.
לא מדובר ב’לחבק עצים’ ולייצר קומפוסט, גם לא בליקוט ירקות ועשבים.
אין בעיצוב המינימליסטי כל קשר לרוחניות וחזרה לטבע
אלא לצרוך פחות, כדי להנות מאורח חיים רגוע.
לעשות שימוש מושכל בציוד וברכוש לנו. בכמות שטחי האחסון שיש לנו. לנצל נכון את המרחב בו אנו מתגוררים. לחדש ציוד ישן כמו ריהוט, או לרכוש יד-שניה, ואף לייצר חלק ממנו באופן עצמאי – DIY.
אדריכלות הנופש Bäderstil היא סך כל סגנונות האדריכלות השונים, האופייניים לאתרי הנופש הגרמניים , באזור החוף הבלטי ובמיוחד במקלנבורג-מערב פומרניה. התקופה המכוננת של ארכיטקטורת הספא ונופש נעה בין השנים 1793 ל- 1918.
כאשר הגעתי לניירובי, הייתי בחורה צעירה אחרי צבא.
העיר נוסדה בשנת 1899 כנקודת אספקה של חברת הרכבת של אוגנדה, אשר בנתה מסילת רכבת בין מומבסה ואוגנדה.
לאחרונה, חזרתי לעסוק באותן ערים אשר נבנו ע”י המתיישבים הקולוניאליסטים.
מגדלי ”בּוֹסְקוֹ וֶרְטִיקָלֶה’ (Bosco Verticale) או “היער האנכי” שבעיר מילאנו הם דוגמה לטבע עירוני בשילוב של אדריכלות בגורדי שחקים למגורים
גביונים הנם תיבות רשת ממולאות אבנים.
לרוב משמשות תיבות הגביונים בעבודות פיתוח נופי, תכנון נוף ותשתיות כבישים, אך לא רק, כיום אנו רואים יותר ויותר שימוש בגביונים לא במראה ה’קלאסי’ והמוכר שלהם, אלא כאלמנט עיצובי.
בברלין מתקיים עולם תת-קרקעי שלם של מנהרות, בונקרים ומקלטים אשר שימשו למטרות שונות.
הפקעת הנתיב הימני, בשבועות הראשונים להפעלתו, העלתה את משך זמן העמידה בפקקים. הבלבול וחוסר הבהירות לגבי אופן הנסיעה בנתיב השיתופי, הפכו אותו לנתיב חסר המשמעות, המשמש לעקיפה לא חוקית. כמות הרכבים על הכבישים לא פחתה, אלא צומצמה לשני נתיבים בלבד, כאשר מהירות הנסיעה בהם ירדה.
המועצה הארצית לתכנון ובניה טוענת, כי נכון לשנת 2019, בקשה להקמת אלמנט הצללה במרחב הציבורי, מכל סוג, מחייבת הכנת והגשת תוכנית בינוי מפורטת, הקובעת את זכויות הבנייה באזור המבוקש. לאחר הגשת תוכנית זו, יש להגיש הליך רישוי כחוק הוצאת היתרי בנייה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. המועצה הארצית לתכנון ובניה טוענת, ובצדק, כי מדובר בתהליכים שלוקחים זמן רב.
אוריגמי אמנות קיפולי נייר. באדריכלות העכשווית, אדריכלים רבים מושפעים מאומנות קיפולי הנייר היפנית, ומשלבים אותה בתכנון ובעיצוב המבנים.
כולנו מודעים לבעיית הזיהום הגלובלית, אך כמעט ואף אחד מאיתנו, לא באמת מבין כמה גבל אנו מייצרים מידי יום. אוכל אשר נזרק לפח מאחר ולא נעשה בו שימוש, אריזות פלסטיק וקרטון, ניירות ועוד. מדובר בכמויות אשפה אדירות. בפרט של העולם המערבי.
אדריכלות אורגנית היא גישת תכנון, המבוססת על תפיסת העולם, הממזגת בין מגורי האדם לבין הטבע/הסביבה.
שילוב זה מושג באמצעות גישת עיצוב האוהדת ומתחשבת באופן מיוחד באתר ובסביבה שבה הבניין מוקם.
גישה זו שואפת למיזוג הבניין וסביבתו הטבעית לישות אחת.
כל שיטת בניה יכולה להתקיים באדריכלות אורגנית, כל עוד התכנון נשען על עקרונות תכנון של אדריכלות ברת קיימא – אדריכלות ירוקה
תכנון בית מגורים העשוי כולו זכוכית, נראה דבר של מה בכך, אך עבורנו האדריכלים, זה אחד האתגרים הקשים ביותר שיש מבחינת תכנון. הניגוד שבין הרצון להיות חשוף לכל, לתת לנוף והסביבה להשתלב בתוך הבית ללא מחיצות או מחסומים, למול הצורך הבסיסי שלנו במחסה, הגנה, מקלט ופרטיות, יוצרים מערכת מורכבת של ‘פתוח – סגור’, ‘גלוי – נסתר’.
ישראל של 2019, נמצאת בכלכת מיתון.
יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. אף על פי ולמרות שבכל העולם מדברים על מיחזור, שימוש חוזר, ניצול נכון של משאבים, הפחתת פליטת מזהמים לאוויר, לקרקע ולמים, בישראל ממשיכים להתעלם מזה. ההתחממות הגלובלית לא קיימת.
כאדריכלית, אני חייבת להודות, שאני לא מבינה, איך ישנם כל כך הרבה אנשי מקצוע מוכשרים, מלומדים, יצירתיים, אינטליגנטים, ועדיין, כולם נופלים לפרדיגמות של תכנון לקוי. מה בדרך, גורם להם להפוך את הקערה על פיה, ולשכוח מכל מה שהם למדו באקדמיה ובחיים המקצועיים ?
אחד הפתרונות היצירתיים שמצאתי הנו תכנון יחידות דיור נידות.
לא מדובר בקראוון או מבנה יביל, אלא על מערכת של יחידות דיור, הנבנות כבית משותף, וכל יחידה ניתנת להובלה, שינוע, שינוי. הכל מתוכנן, מבוצע ונבנה לפי עיקרון מודולרי פשוט.
בתים קטנים המתוכננים באופן חכם ויעיל, המספקים מענה על הצורך של כולנו במגורים.
שיטת הבניה מגלמת בחובה פתרונות דיור עבור אוכלוסיות רבות בישראל. נניח רווקים, גרושים, הגיל השלישי, מעונות סטודנטים, מחוסרי דיור, דיירי רחוב