היתר בניה

הוספת קומה לביתנו הפרטי היא בהחלט החלטה ‘כבדת משקל’ על כל המשתמע מכך, ולכן החלטתי להתמקד במאמר זה ביתרונות הבנייה הקלה.

הרצון להגדיל את שטח ביתנו טומן בחובו התרגשות רבה, לצד לבטים ותהיות לגבי התהליך. מטרתי בעבודת התכנון והליווי האדריכלי היא להתאים את הציפיות אל התנאים שבשטח, לאחר בדיקה קפדנית של המבנה הקיים וזכויות הבניה, בשילוב הפתרון המעשי והיעיל ביותר, לחיבור תוספת בניה לבית. אם אתם חושבים להרחיב את הבית הפרטי שלכם, מאמר זה עוסק בנקודות …

קראו עוד

בכללותו, שיפוץ בית בקיבוץ איננו שונה בחלקים ניכרים משיפוצו של בית פרטי בעיר. ועם זאת, ישנם כמה הבדלים שחשוב שניתן עליהם את הדעת ונכיר. שמי אפרת מאירי, אדריכלית מומחית בבנייה כפרית ובפרט בבנייה בקיבוצים ובמושבים. החיבור שלי אל הבנייה בקיבוצים לא נברא יש מאין, ונולדתי וגדלתי בעצמי בקיבוץ יגור. אני סמוכה ומאמינה שזווית ראיה זו …

קראו עוד

תכנון של וילה, נשמע שרירותי ומאוד מחושב נכון? מצד אחד זה בהחלט קולע למציאות, ויש לנו מגוון היבטים שעלינו לקחת בחשבון כדי שכל המבנה הזה יספק מקום מבטחים ליושביו. מן הצד השני, מדובר גם בתחילת הדרך עבור לקוחותיי, דרך שבה הם רוקמים ויוצרים אט אט מקום שלא רק ייקרא בית אלא גם ובעיקר ירגיש בית. …

קראו עוד

כמה מאתנו חושבים על הגדלת הבית שלהם ?
נניח בניית חדר נוסף על מרפסת.
אולי סגירת הפרגולה עם חלונות או ויטרינות מאלומיניום.
מה עם לבנות מחסן בגינה ולהשכיר אותו כיחידת מגורים.
אם יש לי גג רעפים עם עלית גג, אז למה לא להפוך אותה לחדר שינה.

מי יודע להגיד כמה עולה לבנות בית בישראל ?
מי יכול לחשב באופן מדויק, את עלויות הבניה ?
אין ניתן להעריך את עלויות בניית בית מגורים, לפני שיש תכנון מפורט, או תוכניות עבודה מסודרות ?

אחת לכמה שנים, אני כותבת מאמר על פתרונות דיור ברי השגה.
בעיקר על פתרונות זולים ומהירים, אשר יכולים לשמש גם דיירי רחוב, ומחוסרי בית.
ברחבי העולם, ישנן יוזמות רבות של אנשים וארגונים חברתיים, הפועלים לטובת דיירי הרחוב.

האם חשבתם פעם לרכוש בית עם עברות בניה ?
או מגרש בנחלה, שיש בו מבנים לא חוקיים ?
האם חיפשתם פעם נכס דרך כונס נכסים ?

בתים ירוקים בריאים יותר בהשוואה לבתי מגורים רגילים.
הרבה אנשים שואלים אותי כיצד יכול להיות שבתים בשיטות בניה מתקדמות, יותר בריאים ?
ובכלל, מה זה אומר ‘בית בריא’ ?
ומהו המחיר שאנו משלמים כאשר אנו מתגוררים בבית שאינו בריא ?

אני בטוחה שרוב הקולגות שלי, האדריכלים, שומעים את המושג ‘לבנות בזול’ לפחות פעם אחת בשבוע, אם לא פעם אחת ביום.
בישראל, רוב האנשים מבקשים ‘לבנות בזול’.
זאת מבלי להתייחס לאורח החיים של המשפחה הבונה. לרצונות מול הצרכים של כל משפחה. וכמובן השפעת תרבות הצריכה המערבית.

מחקרים שנערכו בעולם ובישראל הראו כי מבנים ירוקים תורמים לחיסכון שבין 25%-50% בהוצאות על חימום וקירור המבנים, בהוצאות על תאורה, וחיסכון שבין 20%-35% בהוצאות המים לשימוש יום-יומי בבתים.

הגודל לא תמיד קובע, ולא בהכרח בית גדול או עצום הוא יתרון.
בשנת 2020 ישראלים רבים גילו את האפשרות לבנות בתים קטנים. בעיקר ממכולות משא. זה לא ששיטה זו, או בתים קטנים ויעילים, לא היו קודם לכן. אך משא שיווק מסיבי, בתופסת של משבר כלכלי וחברתי, הביאו משפחות רבות, לחפש חלופות דיור.

לקוח שלי רכש דירה בבניין משותף בעיר באזור הצפון.
את הדירה הוא מצא דרך מתווך נדל”ן. את העסקה הוא סגר דרך עו”ד, שהוא שותף של אותו מתווך.
כבר בשלב הרכישה, היה ברור כי בדירה, ישנה חריגת בניה.
עורך הדין אמר ללקוח ‘לא נורא, אפשר להסדיר את זה בקלות’. ‘זאת לא חריגה משמעותית’, ‘רק כמה מטרים שנוספו לדירה, כאשר סגרו מרפסת באופן לא חוקי’.
מכאן העסק התחיל להסתבך.

בתהליך התכנון או חיפוש הנכס המושלם, אנו שמים את מלוא תשומת ליבנו על החללים השונים. גודל החדרים, נוחות השימוש במטבח. האם חדרי הרחצה מרווחים או לא.
אנו מתלבטים איזה חדר ישמש איזה ילד או לאיזה מטרה. למעשה אנחנו רוצים איכות חיים מיטבית עבור כל בני המשפחה.
בית לחיות בו הוא לא רק קירות וגג. חלק בלתי נפרד, מיצירת איכות חיים בבית שלנו, הוא תחושת השקט.
שקט המקנה ביטחון, רוגע, שלווה, ולא פחות חשוב, בעיקר בבתים משותפים, שקט מהשכנים המתגוררים לידנו.

בניית בית פרטי או מבנה מצריכים תכנון רב ומוקפד על מנת שהמבנה המתוכנן ישמש בצורה אופטימלית את המשתמשים בו בעתיד, וכמובן על מנת שהמבנה יהיה יציב ואיכותי לאורך שנים רבות.
על פי הנחיות מנהל התכנון והבניה, אנו האדריכלים וכן היזמים של הפרויקט, כל פרויקט, חייבם להיעזר ביועצים שונים לאורך תהליך הפרויקט.
לדוגמה : מהנדס בניין, יועץ קרקע, סוקר עצים וגם יועץ אינסטלציה.
כל זאת בכדי להשיג תכנון אופטימלי של המבנה והמגרש, ולעבור את כל שלבי הבירוקרטיה הארוכה מול העיריות, הרשויות המקומיות, וועדות התכנון והבניה.

בשנת 2020 ישראלית רבים גילו את שיטת הבניה ממכולות משא.
בעקבות חשיפה תקשורתית ופעולות שיווק רבות, חלה מודעות בקרב אנשים רבים, ובעיקר משפחות, לשיטת בניה זו, ובעיקר ליתרונות שלה.
אך האם כל מה שמפורסם בתקשורת ובמידה החברתית באמת נכון ?

אחת השאלות שתמיד עולה בכל פגישה שלי עם משפחות הרוצות לבנות בית פרטי בישראל, היא כמה זה עולה ?
רוב האנשים חושבים כי מדובר רק בעלויות הבניה בפועל, משמע עלות החומרים, העבודה, ההובלות, חומרי הגמר, והם אינם מחשבים את כלל התשלומים הנלווים לתהליך התכנון, הרישוי והביצוע בשטח.

המושג בניה מודולרית מתייחס למספר מאפיינים שונים, וכאשר מחפשים את המושג הזה ברשת, עולות תוצאות שונות, אשר עלולות לבלבל.
אז אני רוצה לעשות קצת סדר בבאלגן.

כמה עולה לבנות בית בישראל ?
זאת שאלת מליון הדולר, ששואלים אותי כולם. כולנו רוצים לבנות בית חדש, אך רובנו, כלל לא יודעים כיצד לחשב את כל העלויות הצפויות לנו לאורך כל הליך הבניה

אחת השאלות הכי חשובות שאנו שואלים את עצמנו היא ‘איפה אני רוצה לגור ?’
אנו שואלים אותה הכל מיני צמתים במהלך חיינו. לאחר השרות הצבאי, בבחירת מקום לימודים או עבודה, כאשר אנו רוצים להקים משפחה ול’התיישב’, וכן הלאה.

בחירת אזור המגורים נראת אולי החלטה פשוטה, אך היא בעצם מענה על מספר שאלות שאנו מציבים בפננו

כולנו יודעים שבניית בית היא דבר יקר. יקר מאוד. אך ישנם אנשים אשר מנסים לחסוך בעלויות הבניה, ואחת הדרכים היא לצמצם בכמות בעלי המקצוע המעורבים בתהליך. לדוגמה לעבוד רק ול מהנדס בניין, אשר יתכנן את הבית, במקום להעסיק אדריכלית

כולנו חולמים על בית. בית זה לא רק קורת גג ומכסה אשר יגן עלנו מפני סכנות שונות. בית זה מכלול של רצונות, שאיפות, מהווים וצרכים.
כדי לדעת איזה בית מתאים לי, אני חייבת לענות על מספר שאלות

כיצד להשביח נכסי נדל”ן
מה זה אומר השבחת נכסים ?
השבחת נכס היא פעולת השקעה יזמית ונדל”נית המתייחסת לרכישת נכס, תוך ביצוע פעולות שונות בו, מתוך כוונה ברורה של העלאת ערכו של אותו הנכס, ומכירתו בעתיד ברווח גדול מעלות ההשקעה הראשונית.

מעברי חציה צבעוניים, הם הדרך הידידותית, להציל חיי אדם.
ראשית, הולכי רגל מעדיפים לעבור בהם, ולו רק בשל הסקרנות, ושנית, נהגים רואים אותם הרבה יותר טוב, ומאטים את נסיעתם לפני מעברים אלו.

לקנות מגרש עם היתר בניה, חוק התכנון והבניה קובע כי : היתר בניה ניתן לתוקף מימוש הבניה, בתווך של 3 שנים, כאשר, תוך שנה יש לבנות יסודות ורצפה. אם המבנה לא התחיל בניה מתווך של 3 שנים, אז פג תוקף היתר הבניה, ויש להתחיל את כל הליך הרישוי מחדש.

הקיבוצים המזוהים כל כך כקהילה חקלאית, אוהבת את הארץ והסביבה מאמצים בחום את החשיבה הירוקה, ובקלות יחסית מצליחים לשלבה באג’נדה החברתית שלהם.
כיום יותר ויותר קיבוצים עוברים את “המהפכה הירוקה”, ומשלבים בתוכם אלמנטים שונים הקשורים לאיכות הסביבה ולאחריות ציבורית סביבתית.
ברוב הקיבוצים הוצבו אזורי איסוף אשפה, אשר מפרידים בהם את האשפה לסוגיה השונים: ניירות, בקבוקי זכוכית ופלסטיק, אשפה לבנה (מכשירי חשמל ומחשוב) בגדים, שקיות ניילון וגזם (זבל אורגני).
בקיבוצים אחרים ממוקמות חוות ליצירת אנרגיה סולארית על גגות המבנים החקלאים כדוגמת סככות הרפת, המוסך גג חדר האוכל ועוד.
במבוא חמה התקינו חווה של טורבינות רוח (כמו ברמת מגשימים) להפקת אנרגיה נקייה. וישנן דוגמאות למכביר…

דעת הקהל הישראלית, נכון לשנים 2016-2019 עדיין לא בשלה מספיק, ופתוחה דייה לקבלת בלוקי בניה מסוג זה. 95% מפרויקטי הבניה הפרטית בישראל, עדיין נבנים מבלוקי בטון וגבס, על צורותיהם ומרכיבם השונים.

אנשים רבים מפחדים מבניה בעץ. בפרט כחומר שלדי, משמע עמודים וקורות הנושאים את כל מעטפת הבניין והגגות. אך בננו, אין באמת סיבה לפחד, הרי בכל העולם בונים כך מבנים, בתים, מבני ציבור וכד’.