אחת לכמה שנים, אני כותבת מאמר על פתרונות דיור ברי השגה.
בעיקר על פתרונות זולים ומהירים, אשר יכולים לשמש גם דיירי רחוב, ומחוסרי בית.
ברחבי העולם, ישנן יוזמות רבות של אנשים וארגונים חברתיים, הפועלים לטובת דיירי הרחוב.
האם חשבתם פעם לרכוש בית עם עברות בניה ?
או מגרש בנחלה, שיש בו מבנים לא חוקיים ?
האם חיפשתם פעם נכס דרך כונס נכסים ?
בתים ירוקים בריאים יותר בהשוואה לבתי מגורים רגילים.
הרבה אנשים שואלים אותי כיצד יכול להיות שבתים בשיטות בניה מתקדמות, יותר בריאים ?
ובכלל, מה זה אומר ‘בית בריא’ ?
ומהו המחיר שאנו משלמים כאשר אנו מתגוררים בבית שאינו בריא ?
אני בטוחה שרוב הקולגות שלי, האדריכלים, שומעים את המושג ‘לבנות בזול’ לפחות פעם אחת בשבוע, אם לא פעם אחת ביום.
בישראל, רוב האנשים מבקשים ‘לבנות בזול’.
זאת מבלי להתייחס לאורח החיים של המשפחה הבונה. לרצונות מול הצרכים של כל משפחה. וכמובן השפעת תרבות הצריכה המערבית.
מחקרים שנערכו בעולם ובישראל הראו כי מבנים ירוקים תורמים לחיסכון שבין 25%-50% בהוצאות על חימום וקירור המבנים, בהוצאות על תאורה, וחיסכון שבין 20%-35% בהוצאות המים לשימוש יום-יומי בבתים.
הגודל לא תמיד קובע, ולא בהכרח בית גדול או עצום הוא יתרון.
בשנת 2020 ישראלים רבים גילו את האפשרות לבנות בתים קטנים. בעיקר ממכולות משא. זה לא ששיטה זו, או בתים קטנים ויעילים, לא היו קודם לכן. אך משא שיווק מסיבי, בתופסת של משבר כלכלי וחברתי, הביאו משפחות רבות, לחפש חלופות דיור.
לקוח שלי רכש דירה בבניין משותף בעיר באזור הצפון.
את הדירה הוא מצא דרך מתווך נדל”ן. את העסקה הוא סגר דרך עו”ד, שהוא שותף של אותו מתווך.
כבר בשלב הרכישה, היה ברור כי בדירה, ישנה חריגת בניה.
עורך הדין אמר ללקוח ‘לא נורא, אפשר להסדיר את זה בקלות’. ‘זאת לא חריגה משמעותית’, ‘רק כמה מטרים שנוספו לדירה, כאשר סגרו מרפסת באופן לא חוקי’.
מכאן העסק התחיל להסתבך.
בתהליך התכנון או חיפוש הנכס המושלם, אנו שמים את מלוא תשומת ליבנו על החללים השונים. גודל החדרים, נוחות השימוש במטבח. האם חדרי הרחצה מרווחים או לא.
אנו מתלבטים איזה חדר ישמש איזה ילד או לאיזה מטרה. למעשה אנחנו רוצים איכות חיים מיטבית עבור כל בני המשפחה.
בית לחיות בו הוא לא רק קירות וגג. חלק בלתי נפרד, מיצירת איכות חיים בבית שלנו, הוא תחושת השקט.
שקט המקנה ביטחון, רוגע, שלווה, ולא פחות חשוב, בעיקר בבתים משותפים, שקט מהשכנים המתגוררים לידנו.
בניית בית פרטי או מבנה מצריכים תכנון רב ומוקפד על מנת שהמבנה המתוכנן ישמש בצורה אופטימלית את המשתמשים בו בעתיד, וכמובן על מנת שהמבנה יהיה יציב ואיכותי לאורך שנים רבות.
על פי הנחיות מנהל התכנון והבניה, אנו האדריכלים וכן היזמים של הפרויקט, כל פרויקט, חייבם להיעזר ביועצים שונים לאורך תהליך הפרויקט.
לדוגמה : מהנדס בניין, יועץ קרקע, סוקר עצים וגם יועץ אינסטלציה.
כל זאת בכדי להשיג תכנון אופטימלי של המבנה והמגרש, ולעבור את כל שלבי הבירוקרטיה הארוכה מול העיריות, הרשויות המקומיות, וועדות התכנון והבניה.
מדאעין סאלח הוא אתר ארכיאולוגי בצפון מערב ערב הסעודית מהמאה הראשונה לפני הספירה.
הוא חלק מאתר ארכיאולוגי נרחב באזור הגרה Hegra
בשנת 2020 ישראלית רבים גילו את שיטת הבניה ממכולות משא.
בעקבות חשיפה תקשורתית ופעולות שיווק רבות, חלה מודעות בקרב אנשים רבים, ובעיקר משפחות, לשיטת בניה זו, ובעיקר ליתרונות שלה.
אך האם כל מה שמפורסם בתקשורת ובמידה החברתית באמת נכון ?
אחת השאלות שתמיד עולה בכל פגישה שלי עם משפחות הרוצות לבנות בית פרטי בישראל, היא כמה זה עולה ?
רוב האנשים חושבים כי מדובר רק בעלויות הבניה בפועל, משמע עלות החומרים, העבודה, ההובלות, חומרי הגמר, והם אינם מחשבים את כלל התשלומים הנלווים לתהליך התכנון, הרישוי והביצוע בשטח.
המושג בניה מודולרית מתייחס למספר מאפיינים שונים, וכאשר מחפשים את המושג הזה ברשת, עולות תוצאות שונות, אשר עלולות לבלבל.
אז אני רוצה לעשות קצת סדר בבאלגן.
כמה עולה לבנות בית בישראל ?
זאת שאלת מליון הדולר, ששואלים אותי כולם. כולנו רוצים לבנות בית חדש, אך רובנו, כלל לא יודעים כיצד לחשב את כל העלויות הצפויות לנו לאורך כל הליך הבניה
אחת השאלות הכי חשובות שאנו שואלים את עצמנו היא ‘איפה אני רוצה לגור ?’
אנו שואלים אותה הכל מיני צמתים במהלך חיינו. לאחר השרות הצבאי, בבחירת מקום לימודים או עבודה, כאשר אנו רוצים להקים משפחה ול’התיישב’, וכן הלאה.
בחירת אזור המגורים נראת אולי החלטה פשוטה, אך היא בעצם מענה על מספר שאלות שאנו מציבים בפננו
כולנו יודעים שבניית בית היא דבר יקר. יקר מאוד. אך ישנם אנשים אשר מנסים לחסוך בעלויות הבניה, ואחת הדרכים היא לצמצם בכמות בעלי המקצוע המעורבים בתהליך. לדוגמה לעבוד רק ול מהנדס בניין, אשר יתכנן את הבית, במקום להעסיק אדריכלית
כולנו חולמים על בית. בית זה לא רק קורת גג ומכסה אשר יגן עלנו מפני סכנות שונות. בית זה מכלול של רצונות, שאיפות, מהווים וצרכים.
כדי לדעת איזה בית מתאים לי, אני חייבת לענות על מספר שאלות
כיצד להשביח נכסי נדל”ן
מה זה אומר השבחת נכסים ?
השבחת נכס היא פעולת השקעה יזמית ונדל”נית המתייחסת לרכישת נכס, תוך ביצוע פעולות שונות בו, מתוך כוונה ברורה של העלאת ערכו של אותו הנכס, ומכירתו בעתיד ברווח גדול מעלות ההשקעה הראשונית.
מעברי חציה צבעוניים, הם הדרך הידידותית, להציל חיי אדם.
ראשית, הולכי רגל מעדיפים לעבור בהם, ולו רק בשל הסקרנות, ושנית, נהגים רואים אותם הרבה יותר טוב, ומאטים את נסיעתם לפני מעברים אלו.
לקנות מגרש עם היתר בניה, חוק התכנון והבניה קובע כי : היתר בניה ניתן לתוקף מימוש הבניה, בתווך של 3 שנים, כאשר, תוך שנה יש לבנות יסודות ורצפה. אם המבנה לא התחיל בניה מתווך של 3 שנים, אז פג תוקף היתר הבניה, ויש להתחיל את כל הליך הרישוי מחדש.
הליך רישוי לא תמיד ‘הולך חלק’. ברוב המקרים הליך קבלת היתר בניה נמשך חודשים רבים, ולעיתים אף שנים.
במקרים מסוימים, תוך כדי הגשת בקשה להיתר בניה, ובשל הזמן העובר, משתנה תוכנית הבינוי (תב”ע) של הקרקע. לרוב שינוי התב”ע אינו קורה ‘ביום בהיר אחד’, גם זה הליך ארוך מאוד ומורכב.
הקיבוצים המזוהים כל כך כקהילה חקלאית, אוהבת את הארץ והסביבה מאמצים בחום את החשיבה הירוקה, ובקלות יחסית מצליחים לשלבה באג’נדה החברתית שלהם.
כיום יותר ויותר קיבוצים עוברים את “המהפכה הירוקה”, ומשלבים בתוכם אלמנטים שונים הקשורים לאיכות הסביבה ולאחריות ציבורית סביבתית.
ברוב הקיבוצים הוצבו אזורי איסוף אשפה, אשר מפרידים בהם את האשפה לסוגיה השונים: ניירות, בקבוקי זכוכית ופלסטיק, אשפה לבנה (מכשירי חשמל ומחשוב) בגדים, שקיות ניילון וגזם (זבל אורגני).
בקיבוצים אחרים ממוקמות חוות ליצירת אנרגיה סולארית על גגות המבנים החקלאים כדוגמת סככות הרפת, המוסך גג חדר האוכל ועוד.
במבוא חמה התקינו חווה של טורבינות רוח (כמו ברמת מגשימים) להפקת אנרגיה נקייה. וישנן דוגמאות למכביר…
דעת הקהל הישראלית, נכון לשנים 2016-2019 עדיין לא בשלה מספיק, ופתוחה דייה לקבלת בלוקי בניה מסוג זה. 95% מפרויקטי הבניה הפרטית בישראל, עדיין נבנים מבלוקי בטון וגבס, על צורותיהם ומרכיבם השונים.
אנשים רבים מפחדים מבניה בעץ. בפרט כחומר שלדי, משמע עמודים וקורות הנושאים את כל מעטפת הבניין והגגות. אך בננו, אין באמת סיבה לפחד, הרי בכל העולם בונים כך מבנים, בתים, מבני ציבור וכד’.
בואו רגע נדבר על תקציב בניה ועלויות בניה.
מה זה בכלל תקציב בניה ? מהו כולל ?
האם הוא כולל רק את עלויות בניה בפועל של מבנה, או שאולי הוא כולל גם את כל תהליך התכנון, הרישוי, עבודת האדריכלית, מהנדס השלד, סקר קרקע, סקר עצים, בדיקות מעבדה, הדפסות, עלות המגרש לבניה ועוד ?
אני רוצה רגע לדבר על תקציב בניה וערכת תקציב לבניה.
כיום נהוג לחשב עלות בניה לפי 7000 ש”ח/מ”ר. לא משנה שיטת הבניה הנבחרת.
זה מין מספר ממוצע כללי, ומאוד לא מחייב ובוודאי לא מדויק.
אני יודעת כי ברשת ניתן למצוא הערכות תקציב נמוכות מזו, וכל מיני ‘עצות אחיתופל’ לא מבוססות ולא מדויקות.
בישראל ישנן שיטות בניה שונות, עם חתכי קירות שונים, המפחיתים באופן ניכר את השימוש שלנו באנרגיה, משמע חימום יתר בחורף, וקירור יתר בקיץ.
אחת הדרכים לבניית קיר מבודד, ואולי הפשוטה שבהן, היא שימוש בקצף בידוד. בכל העולם המערבי, מיישמים שיטת בנייה זו, כבר שנים.
תכנון בית חד קומתי קטן, בגודל של 140 מ”ר, עם אפשרות לתוספת קומה א’ בעתיד.
בשכונת ההרחבה של מושב שבי-ציון, שבגליל המערבי.
שיטת בניה : בניה קלה – מתקדמת
שלד פלדה, ומעטפת קלה מבודדת, המותאמת לאזור מישור החוף, והקרבה לים התיכון.
עם כל הכבוד למבני הפאר, רובם בגודל של וילה ישראלית גדולה 220-280 מ”ר. רובם מתוכנים עם מעט חדרי שינה, וחללים ציבוריים עצומים. כאשר תכנון בית מגורים נחלק באופן דיכוטומי ליחס של 35% שטח ציבורי ו-65% שטח פרטי לבעלי הבית.
אחד הפתרונות היצירתיים שמצאתי הנו תכנון יחידות דיור נידות.
לא מדובר בקראוון או מבנה יביל, אלא על מערכת של יחידות דיור, הנבנות כבית משותף, וכל יחידה ניתנת להובלה, שינוע, שינוי. הכל מתוכנן, מבוצע ונבנה לפי עיקרון מודולרי פשוט.