הרצון להגדיל את שטח ביתנו טומן בחובו התרגשות רבה, לצד לבטים ותהיות לגבי התהליך. מטרתי בעבודת התכנון והליווי האדריכלי היא להתאים את הציפיות אל התנאים שבשטח, לאחר בדיקה קפדנית של המבנה הקיים וזכויות הבניה, בשילוב הפתרון המעשי והיעיל ביותר, לחיבור תוספת בניה לבית. אם אתם חושבים להרחיב את הבית הפרטי שלכם, מאמר זה עוסק בנקודות …
בכללותו, שיפוץ בית בקיבוץ איננו שונה בחלקים ניכרים משיפוצו של בית פרטי בעיר. ועם זאת, ישנם כמה הבדלים שחשוב שניתן עליהם את הדעת ונכיר. שמי אפרת מאירי, אדריכלית מומחית בבנייה כפרית ובפרט בבנייה בקיבוצים ובמושבים. החיבור שלי אל הבנייה בקיבוצים לא נברא יש מאין, ונולדתי וגדלתי בעצמי בקיבוץ יגור. אני סמוכה ומאמינה שזווית ראיה זו …
כמה מאתנו חושבים על הגדלת הבית שלהם ?
נניח בניית חדר נוסף על מרפסת.
אולי סגירת הפרגולה עם חלונות או ויטרינות מאלומיניום.
מה עם לבנות מחסן בגינה ולהשכיר אותו כיחידת מגורים.
אם יש לי גג רעפים עם עלית גג, אז למה לא להפוך אותה לחדר שינה.
מי יודע להגיד כמה עולה לבנות בית בישראל ?
מי יכול לחשב באופן מדויק, את עלויות הבניה ?
אין ניתן להעריך את עלויות בניית בית מגורים, לפני שיש תכנון מפורט, או תוכניות עבודה מסודרות ?
‘שיטת מצליח’ של הנדס בניין – רישוי עברות בניה
עברות בניה זה לא צחוק.
לגור בבית עם עברות בניה, מסכם את המתגוררים בו, מבחינה מבנית וחוקית.
לנסות למכור נכס עם חריגות בניה, אינו הליך מכירה פשוט.
לקנות בית הבנוי בחלקו או בשלמותו באופן לא חוקי, זה מהלך שאני, כאדריכלית, לא מבינה כיצד אנשים עושים.
בתים ירוקים בריאים יותר בהשוואה לבתי מגורים רגילים.
הרבה אנשים שואלים אותי כיצד יכול להיות שבתים בשיטות בניה מתקדמות, יותר בריאים ?
ובכלל, מה זה אומר ‘בית בריא’ ?
ומהו המחיר שאנו משלמים כאשר אנו מתגוררים בבית שאינו בריא ?
אני בטוחה שרוב הקולגות שלי, האדריכלים, שומעים את המושג ‘לבנות בזול’ לפחות פעם אחת בשבוע, אם לא פעם אחת ביום.
בישראל, רוב האנשים מבקשים ‘לבנות בזול’.
זאת מבלי להתייחס לאורח החיים של המשפחה הבונה. לרצונות מול הצרכים של כל משפחה. וכמובן השפעת תרבות הצריכה המערבית.
מחקרים שנערכו בעולם ובישראל הראו כי מבנים ירוקים תורמים לחיסכון שבין 25%-50% בהוצאות על חימום וקירור המבנים, בהוצאות על תאורה, וחיסכון שבין 20%-35% בהוצאות המים לשימוש יום-יומי בבתים.
הגודל לא תמיד קובע, ולא בהכרח בית גדול או עצום הוא יתרון.
בשנת 2020 ישראלים רבים גילו את האפשרות לבנות בתים קטנים. בעיקר ממכולות משא. זה לא ששיטה זו, או בתים קטנים ויעילים, לא היו קודם לכן. אך משא שיווק מסיבי, בתופסת של משבר כלכלי וחברתי, הביאו משפחות רבות, לחפש חלופות דיור.
בתהליך התכנון או חיפוש הנכס המושלם, אנו שמים את מלוא תשומת ליבנו על החללים השונים. גודל החדרים, נוחות השימוש במטבח. האם חדרי הרחצה מרווחים או לא.
אנו מתלבטים איזה חדר ישמש איזה ילד או לאיזה מטרה. למעשה אנחנו רוצים איכות חיים מיטבית עבור כל בני המשפחה.
בית לחיות בו הוא לא רק קירות וגג. חלק בלתי נפרד, מיצירת איכות חיים בבית שלנו, הוא תחושת השקט.
שקט המקנה ביטחון, רוגע, שלווה, ולא פחות חשוב, בעיקר בבתים משותפים, שקט מהשכנים המתגוררים לידנו.
בניית בית פרטי או מבנה מצריכים תכנון רב ומוקפד על מנת שהמבנה המתוכנן ישמש בצורה אופטימלית את המשתמשים בו בעתיד, וכמובן על מנת שהמבנה יהיה יציב ואיכותי לאורך שנים רבות.
על פי הנחיות מנהל התכנון והבניה, אנו האדריכלים וכן היזמים של הפרויקט, כל פרויקט, חייבם להיעזר ביועצים שונים לאורך תהליך הפרויקט.
לדוגמה : מהנדס בניין, יועץ קרקע, סוקר עצים וגם יועץ אינסטלציה.
כל זאת בכדי להשיג תכנון אופטימלי של המבנה והמגרש, ולעבור את כל שלבי הבירוקרטיה הארוכה מול העיריות, הרשויות המקומיות, וועדות התכנון והבניה.
בשנת 2020 ישראלית רבים גילו את שיטת הבניה ממכולות משא.
בעקבות חשיפה תקשורתית ופעולות שיווק רבות, חלה מודעות בקרב אנשים רבים, ובעיקר משפחות, לשיטת בניה זו, ובעיקר ליתרונות שלה.
אך האם כל מה שמפורסם בתקשורת ובמידה החברתית באמת נכון ?
המשפחה הישראלית הממוצעת, משקיעה הרבה מאוד כסף בתכנון ועיצוב המטבח שלה. תרבות התכנון בישראל, שמה דגש רב על המטבח, והחיים במטבח ובסביבתו.
כאשר מתכנים דירה להשקעה או השכרה, החישוב התקציבי של עלות-תועלת מול היקף ההשקעה הכספית, וההחזר החודשי, הוא מדד עיקרי לבחירת רמת העיצוב והנראות של הבית או הדירה.
כך שהמטבח, צריך להיות מצד אחד יפה ומסוגנן, מזמין לעבודה ושהות בו, ומצד שני, לא מאוד יקר, וניתן להחלפה, במידה ונהרס.
אחת השאלות שתמיד עולה בכל פגישה שלי עם משפחות הרוצות לבנות בית פרטי בישראל, היא כמה זה עולה ?
רוב האנשים חושבים כי מדובר רק בעלויות הבניה בפועל, משמע עלות החומרים, העבודה, ההובלות, חומרי הגמר, והם אינם מחשבים את כלל התשלומים הנלווים לתהליך התכנון, הרישוי והביצוע בשטח.
המושג בניה מודולרית מתייחס למספר מאפיינים שונים, וכאשר מחפשים את המושג הזה ברשת, עולות תוצאות שונות, אשר עלולות לבלבל.
אז אני רוצה לעשות קצת סדר בבאלגן.
כמה עולה לבנות בית בישראל ?
זאת שאלת מליון הדולר, ששואלים אותי כולם. כולנו רוצים לבנות בית חדש, אך רובנו, כלל לא יודעים כיצד לחשב את כל העלויות הצפויות לנו לאורך כל הליך הבניה
למי מתאים לבנות בית ממכולות ?
אנשים ומשפחות מתעניינים בבניית בית מגורים ממכולות.
המשפחה הישראלית הבינה כי בניית בית ממכולות משא, יכולה להיות דרך פשוטה ומהירה יותר להגשמת החלום לבית פרטי.
בתים פונקציונליים ופרקטיים, מעוצבים להפליא, שכולנו חולמים לגור בהם.
כאדריכלית העוסקת משנת 2009 בתכנון ופיתוח שיטות בניה מתקדמות וירוקות, הצלחתי לאורך השנים לזהות ולהגדיר מי בן המשפחות או אנשים שהכי מתאים להם לבנות בתי מגורים ממכולות
כיצד להשביח נכסי נדל”ן
מה זה אומר השבחת נכסים ?
השבחת נכס היא פעולת השקעה יזמית ונדל”נית המתייחסת לרכישת נכס, תוך ביצוע פעולות שונות בו, מתוך כוונה ברורה של העלאת ערכו של אותו הנכס, ומכירתו בעתיד ברווח גדול מעלות ההשקעה הראשונית.
לקנות מגרש עם היתר בניה, חוק התכנון והבניה קובע כי : היתר בניה ניתן לתוקף מימוש הבניה, בתווך של 3 שנים, כאשר, תוך שנה יש לבנות יסודות ורצפה. אם המבנה לא התחיל בניה מתווך של 3 שנים, אז פג תוקף היתר הבניה, ויש להתחיל את כל הליך הרישוי מחדש.
אני רוצה לדבר על תקציב בניה וערכת תקציב לבניה.
כיום נהוג לחשב עלות בניה לפי 7000 ש”ח/מ”ר. לא משנה שיטת הבניה הנבחרת. כולנו מבינים כי זה מין מספר ממוצע כללי, מאוד לא מחייב ובוודאי לא מדויק. אני יודעת כי ברשת ניתן למצוא הערכות תקציב נמוכות מזו, עם מספרים הרבה יותר זולים, וכל מיני ‘עצות אחיתופל’ לא מבוססות ולא מדויקות.
אנשים רבים מפחדים מבניה בעץ. בפרט כחומר שלדי, משמע עמודים וקורות הנושאים את כל מעטפת הבניין והגגות. אך בננו, אין באמת סיבה לפחד, הרי בכל העולם בונים כך מבנים, בתים, מבני ציבור וכד’.
בואו רגע נדבר על תקציב בניה ועלויות בניה.
מה זה בכלל תקציב בניה ? מהו כולל ?
האם הוא כולל רק את עלויות בניה בפועל של מבנה, או שאולי הוא כולל גם את כל תהליך התכנון, הרישוי, עבודת האדריכלית, מהנדס השלד, סקר קרקע, סקר עצים, בדיקות מעבדה, הדפסות, עלות המגרש לבניה ועוד ?
אני רוצה רגע לדבר על תקציב בניה וערכת תקציב לבניה.
כיום נהוג לחשב עלות בניה לפי 7000 ש”ח/מ”ר. לא משנה שיטת הבניה הנבחרת.
זה מין מספר ממוצע כללי, ומאוד לא מחייב ובוודאי לא מדויק.
אני יודעת כי ברשת ניתן למצוא הערכות תקציב נמוכות מזו, וכל מיני ‘עצות אחיתופל’ לא מבוססות ולא מדויקות.
תכנון בית חד קומתי קטן, בגודל של 140 מ”ר, עם אפשרות לתוספת קומה א’ בעתיד.
בשכונת ההרחבה של מושב שבי-ציון, שבגליל המערבי.
שיטת בניה : בניה קלה – מתקדמת
שלד פלדה, ומעטפת קלה מבודדת, המותאמת לאזור מישור החוף, והקרבה לים התיכון.
עם כל הכבוד למבני הפאר, רובם בגודל של וילה ישראלית גדולה 220-280 מ”ר. רובם מתוכנים עם מעט חדרי שינה, וחללים ציבוריים עצומים. כאשר תכנון בית מגורים נחלק באופן דיכוטומי ליחס של 35% שטח ציבורי ו-65% שטח פרטי לבעלי הבית.
אחד הפתרונות היצירתיים שמצאתי הנו תכנון יחידות דיור נידות.
לא מדובר בקראוון או מבנה יביל, אלא על מערכת של יחידות דיור, הנבנות כבית משותף, וכל יחידה ניתנת להובלה, שינוע, שינוי. הכל מתוכנן, מבוצע ונבנה לפי עיקרון מודולרי פשוט.
אחד החומרים היעילים ביותר לבניה בשיטות בניה מתקדמות הנו פאנל מבודד.
הפאנל המבודד יכול להתחבר לכל שלד מבני. שלד בטון במבנים רבי קומות. שלד פלדה במבנים מורכבים או בעלי מפתחים גדולים וקומות מרובות, וגם שלד פח.
ההבנה כי ניתן לעשות שימוש חוזר בקופסאות ענק מפלדה, לטובת מגורים, קיימת כבר שנים רבות בקרב האדריכלים, אך התעוזה לעשות כאן הלכה למעשה, היא חדשה באופן יחסי.
כאדריכלית העוסקת בתכנון מבתי מגורים, ופיתוח שיטות בניה מתקדמות וירוקות, אני כל הזמן מחפשת חומרי בניה חדשים, ומפתחת דגמים לבתי מגורים, אשר ינצלו נכון הן את החומר ממנו נבנים הבתים, יהיו חסכוניים לבניה, ויאפשרו למבנה להשתנות, להתרחב, להתפתח ולגדול עם הזמן.
בתים קטנים המתוכננים באופן חכם ויעיל, המספקים מענה על הצורך של כולנו במגורים.
שיטת הבניה מגלמת בחובה פתרונות דיור עבור אוכלוסיות רבות בישראל. נניח רווקים, גרושים, הגיל השלישי, מעונות סטודנטים, מחוסרי דיור, דיירי רחוב
כבר אי אפשר להתעלם מבעיית מחוסרי הדיור בישראל. מעת לעת עולים נושאי הדיור בשיחות הסלון של כולנו. כולנו מחפשים פתרונות זולים ובטוחים לדיור. כולנו מכירים את ההצעות של ממשלות ישראל לבעיית הדיור הציבורי, ומצוקת הדיור למשפחות צעירות. פתרונות כמו ‘מחיר למשתכן’. אך בננו, אף אחד מאיתנו, לא עוצר רגע וחושב, מה קורה עם מחוסרי הדיור ? ויותר מזה, אף אחד לא באמת מציע פתרונות זולים ומהירי הקמה עבורם.