הקשר בין קיבוצים ואחריות סביבתית

שכונת מגורים בקיבוץ

הקיבוצים המזוהים כל כך כקהילה חקלאית, אוהבת את הארץ והסביבה מאמצים בחום את החשיבה הירוקה, ובקלות יחסית מצליחים לשלבה באג’נדה החברתית שלהם.
כיום יותר ויותר קיבוצים עוברים את “המהפכה הירוקה”, ומשלבים בתוכם אלמנטים שונים הקשורים לאיכות הסביבה ולאחריות ציבורית סביבתית.
ברוב הקיבוצים הוצבו אזורי איסוף אשפה, אשר מפרידים בהם את האשפה לסוגיה השונים: ניירות, בקבוקי זכוכית ופלסטיק, אשפה לבנה (מכשירי חשמל ומחשוב) בגדים, שקיות ניילון וגזם (זבל אורגני).
בקיבוצים אחרים ממוקמות חוות ליצירת אנרגיה סולארית על גגות המבנים החקלאים כדוגמת סככות הרפת, המוסך גג חדר האוכל ועוד.
במבוא חמה התקינו חווה של טורבינות רוח (כמו ברמת מגשימים) להפקת אנרגיה נקייה. וישנן דוגמאות למכביר…

דעה אישית – מדוע כולם מדברים על התחממות גלובלית, אך בפועל אין שינוי ?

מפעלי תעשייה מזהמים

במדינת ישראל מעודדים אותנו להפריד פסולת, למחזר, לשמר. קבעו כי לא ניתן לרכוש שקיות פלסטיק. בכל מקום יש קופסאות לאיסוף סוללות ומטענים ישנים. מדברים איתנו על בניה ירוקה, על ערכי טבע, על בולענים בים-המלח, והתייבשות הכינרת ומאגרי מי התהום. מספרים לנו על התפלת מים, על אנרגיה ירוקה, אך מנגש מעודדים אותנו לרכוש יותר רכבים, ולבנות בתים מבלוקים ובטון, לבזבז כספים על מוצרי צריכה לא נחוצים. הממשלה הצהירה שהיא תחייב את כל משרדיה וגופיה לחסוך בנייר, אנרגיה, מים ועוד, אך בפועל, זה פסיק בים.