המושג בניה מודולרית מתייחס למספר מאפיינים שונים, וכאשר מחפשים את המושג הזה ברשת, עולות תוצאות שונות, אשר עלולות לבלבל.
אז אני רוצה לעשות קצת סדר בבאלגן.

אחת השאלות הכי חשובות שאנו שואלים את עצמנו היא ‘איפה אני רוצה לגור ?’
אנו שואלים אותה הכל מיני צמתים במהלך חיינו. לאחר השרות הצבאי, בבחירת מקום לימודים או עבודה, כאשר אנו רוצים להקים משפחה ול’התיישב’, וכן הלאה.

בחירת אזור המגורים נראת אולי החלטה פשוטה, אך היא בעצם מענה על מספר שאלות שאנו מציבים בפננו

כולנו יודעים שבניית בית היא דבר יקר. יקר מאוד. אך ישנם אנשים אשר מנסים לחסוך בעלויות הבניה, ואחת הדרכים היא לצמצם בכמות בעלי המקצוע המעורבים בתהליך. לדוגמה לעבוד רק ול מהנדס בניין, אשר יתכנן את הבית, במקום להעסיק אדריכלית

כולנו חולמים על בית. בית זה לא רק קורת גג ומכסה אשר יגן עלנו מפני סכנות שונות. בית זה מכלול של רצונות, שאיפות, מהווים וצרכים.
כדי לדעת איזה בית מתאים לי, אני חייבת לענות על מספר שאלות

למי מתאים לבנות בית ממכולות ?
אנשים ומשפחות מתעניינים בבניית בית מגורים ממכולות.
המשפחה הישראלית הבינה כי בניית בית ממכולות משא, יכולה להיות דרך פשוטה ומהירה יותר להגשמת החלום לבית פרטי.
בתים פונקציונליים ופרקטיים, מעוצבים להפליא, שכולנו חולמים לגור בהם.
כאדריכלית העוסקת משנת 2009 בתכנון ופיתוח שיטות בניה מתקדמות וירוקות, הצלחתי לאורך השנים לזהות ולהגדיר מי בן המשפחות או אנשים שהכי מתאים להם לבנות בתי מגורים ממכולות

ענף הנדל”ן והבניה, הוא ענף המכיל בתוכו תחומים ומקצועות רבים. בכל פעם שיש אירוע משמעותי, גם הוא נכנס לזעזוע. לעיתים של מספר חודשים ולעיתים יותר. אך בניגוד להשקעות בבורסה או השקעות מהירות טווח, השקע בנדל”ן היא תמיד בטוחה יותר לאורך שנים.
למה ? כי גם ואם מחירי הנדל”ן יורדים ואולי אף צונחים, בסופו של דבר, כולם צריכים קורת גג לגור בה, ותמיד יהיו האנשים אשר ישלמו לנו עבורה שכירות או מחיר מלא בעת רכישת הנכס.

גביונים הנם תיבות רשת ממולאות אבנים.
לרוב משמשות תיבות הגביונים בעבודות פיתוח נופי, תכנון נוף ותשתיות כבישים, אך לא רק, כיום אנו רואים יותר ויותר שימוש בגביונים לא במראה ה’קלאסי’ והמוכר שלהם, אלא כאלמנט עיצובי.

הקיבוצים המזוהים כל כך כקהילה חקלאית, אוהבת את הארץ והסביבה מאמצים בחום את החשיבה הירוקה, ובקלות יחסית מצליחים לשלבה באג’נדה החברתית שלהם.
כיום יותר ויותר קיבוצים עוברים את “המהפכה הירוקה”, ומשלבים בתוכם אלמנטים שונים הקשורים לאיכות הסביבה ולאחריות ציבורית סביבתית.
ברוב הקיבוצים הוצבו אזורי איסוף אשפה, אשר מפרידים בהם את האשפה לסוגיה השונים: ניירות, בקבוקי זכוכית ופלסטיק, אשפה לבנה (מכשירי חשמל ומחשוב) בגדים, שקיות ניילון וגזם (זבל אורגני).
בקיבוצים אחרים ממוקמות חוות ליצירת אנרגיה סולארית על גגות המבנים החקלאים כדוגמת סככות הרפת, המוסך גג חדר האוכל ועוד.
במבוא חמה התקינו חווה של טורבינות רוח (כמו ברמת מגשימים) להפקת אנרגיה נקייה. וישנן דוגמאות למכביר…