בניה מתקדמת

בתים ירוקים בריאים יותר בהשוואה לבתי מגורים רגילים.
הרבה אנשים שואלים אותי כיצד יכול להיות שבתים בשיטות בניה מתקדמות, יותר בריאים ?
ובכלל, מה זה אומר ‘בית בריא’ ?
ומהו המחיר שאנו משלמים כאשר אנו מתגוררים בבית שאינו בריא ?

הגודל לא תמיד קובע, ולא בהכרח בית גדול או עצום הוא יתרון.
בשנת 2020 ישראלים רבים גילו את האפשרות לבנות בתים קטנים. בעיקר ממכולות משא. זה לא ששיטה זו, או בתים קטנים ויעילים, לא היו קודם לכן. אך משא שיווק מסיבי, בתופסת של משבר כלכלי וחברתי, הביאו משפחות רבות, לחפש חלופות דיור.

בשנת 2020 ישראלית רבים גילו את שיטת הבניה ממכולות משא.
בעקבות חשיפה תקשורתית ופעולות שיווק רבות, חלה מודעות בקרב אנשים רבים, ובעיקר משפחות, לשיטת בניה זו, ובעיקר ליתרונות שלה.
אך האם כל מה שמפורסם בתקשורת ובמידה החברתית באמת נכון ?

המושג בניה מודולרית מתייחס למספר מאפיינים שונים, וכאשר מחפשים את המושג הזה ברשת, עולות תוצאות שונות, אשר עלולות לבלבל.
אז אני רוצה לעשות קצת סדר בבאלגן.

הקיבוצים המזוהים כל כך כקהילה חקלאית, אוהבת את הארץ והסביבה מאמצים בחום את החשיבה הירוקה, ובקלות יחסית מצליחים לשלבה באג’נדה החברתית שלהם.
כיום יותר ויותר קיבוצים עוברים את “המהפכה הירוקה”, ומשלבים בתוכם אלמנטים שונים הקשורים לאיכות הסביבה ולאחריות ציבורית סביבתית.
ברוב הקיבוצים הוצבו אזורי איסוף אשפה, אשר מפרידים בהם את האשפה לסוגיה השונים: ניירות, בקבוקי זכוכית ופלסטיק, אשפה לבנה (מכשירי חשמל ומחשוב) בגדים, שקיות ניילון וגזם (זבל אורגני).
בקיבוצים אחרים ממוקמות חוות ליצירת אנרגיה סולארית על גגות המבנים החקלאים כדוגמת סככות הרפת, המוסך גג חדר האוכל ועוד.
במבוא חמה התקינו חווה של טורבינות רוח (כמו ברמת מגשימים) להפקת אנרגיה נקייה. וישנן דוגמאות למכביר…

דעת הקהל הישראלית, נכון לשנים 2016-2019 עדיין לא בשלה מספיק, ופתוחה דייה לקבלת בלוקי בניה מסוג זה. 95% מפרויקטי הבניה הפרטית בישראל, עדיין נבנים מבלוקי בטון וגבס, על צורותיהם ומרכיבם השונים.

אנשים רבים מפחדים מבניה בעץ. בפרט כחומר שלדי, משמע עמודים וקורות הנושאים את כל מעטפת הבניין והגגות. אך בננו, אין באמת סיבה לפחד, הרי בכל העולם בונים כך מבנים, בתים, מבני ציבור וכד’.

בישראל ישנן שיטות בניה שונות, עם חתכי קירות שונים, המפחיתים באופן ניכר את השימוש שלנו באנרגיה, משמע חימום יתר בחורף, וקירור יתר בקיץ.
אחת הדרכים לבניית קיר מבודד, ואולי הפשוטה שבהן, היא שימוש בקצף בידוד. בכל העולם המערבי, מיישמים שיטת בנייה זו, כבר שנים.

תכנון בית חד קומתי קטן, בגודל של 140 מ”ר, עם אפשרות לתוספת קומה א’ בעתיד.
בשכונת ההרחבה של מושב שבי-ציון, שבגליל המערבי.
שיטת בניה : בניה קלה – מתקדמת
שלד פלדה, ומעטפת קלה מבודדת, המותאמת לאזור מישור החוף, והקרבה לים התיכון.

אחד החומרים היעילים ביותר לבניה בשיטות בניה מתקדמות הנו פאנל מבודד.
הפאנל המבודד יכול להתחבר לכל שלד מבני. שלד בטון במבנים רבי קומות. שלד פלדה במבנים מורכבים או בעלי מפתחים גדולים וקומות מרובות, וגם שלד פח.

תכנון בית חד קומתי בגודל של 140 מ”ר עם אפשרות לתוספת קומה א’ בעתיד.
שיטת בניה : בניה קלה – מתקדמת
התחלנו לעלות על הקרקע.
ובימים הקרובים נתחיל לעבוד על בניית הממ”ד.
מדובר בבית מבניה מתקדמת עם שלד פלדה.

ההבנה כי ניתן לעשות שימוש חוזר בקופסאות ענק מפלדה, לטובת מגורים, קיימת כבר שנים רבות בקרב האדריכלים, אך התעוזה לעשות כאן הלכה למעשה, היא חדשה באופן יחסי.
כאדריכלית העוסקת בתכנון מבתי מגורים, ופיתוח שיטות בניה מתקדמות וירוקות, אני כל הזמן מחפשת חומרי בניה חדשים, ומפתחת דגמים לבתי מגורים, אשר ינצלו נכון הן את החומר ממנו נבנים הבתים, יהיו חסכוניים לבניה, ויאפשרו למבנה להשתנות, להתרחב, להתפתח ולגדול עם הזמן.

בתים קטנים המתוכננים באופן חכם ויעיל, המספקים מענה על הצורך של כולנו במגורים.
שיטת הבניה מגלמת בחובה פתרונות דיור עבור אוכלוסיות רבות בישראל. נניח רווקים, גרושים, הגיל השלישי, מעונות סטודנטים, מחוסרי דיור, דיירי רחוב

בתים מודפסים יצוקים מבטון כבר לא פנטזיה של חברות בניה קטנות, יזמים בעלי מעוף ואדריכלים המחפשים שיטות בניה חדשניות.
יותר ויותר פרויקטים של בתים מודפסים מוקמים בכל העולם. אדריכלים ויזמים עסקיים מפתחים כל הזמן דרכים חדשות, שיקלו על בעיות הדיור העולמיות.

עיריית לונדון יזמה פרויקט של דיור בר השגה עבור מחוסרי הבית. השוהים במטרופולין העצום. הפרויקט כולו מתוכנן ונבנה על-ידי הסבת מכולות משא ליחידות דיור קטנות וזולות. מעבר לשימוש החוזר במכולות משא ישנות, שאינן בשימוש, נעשה בפרויקט שימוש בחומרים ירוקים, השיטות בניה מתקדמות ומהירות, תוך ניצול שטחי קרקע שאינם בשימוש, והפיכתם לאזורי מגורים.

במדינת ישראל מעודדים אותנו להפריד פסולת, למחזר, לשמר. קבעו כי לא ניתן לרכוש שקיות פלסטיק. בכל מקום יש קופסאות לאיסוף סוללות ומטענים ישנים. מדברים איתנו על בניה ירוקה, על ערכי טבע, על בולענים בים-המלח, והתייבשות הכינרת ומאגרי מי התהום. מספרים לנו על התפלת מים, על אנרגיה ירוקה, אך מנגש מעודדים אותנו לרכוש יותר רכבים, ולבנות בתים מבלוקים ובטון, לבזבז כספים על מוצרי צריכה לא נחוצים. הממשלה הצהירה שהיא תחייב את כל משרדיה וגופיה לחסוך בנייר, אנרגיה, מים ועוד, אך בפועל, זה פסיק בים.

מדוע הבניה הירוקה אינה סוחפת את ענף הבניה בישראל ? בבנייה ירוקה משתמשים בטכנולוגיות וחדשנות ומטמיעים כלים שיכולים למנוע את מרבית ליקויי הבנייה ולחסוך לקבלנים ולדיירים עשרות ומאות אלפי שקלים. אותם שימושים בחדשנות וטכנולוגיה גם מייעלים את הליך העבודה, ומקצרים אותו באופן משמעותי, וזה עוד מבלי לציין את החיסכון באנרגיה גם לאחר אכלוס המבנים.

בית משפחת סלע-קלברמן, שבי ציון – תהליכי בניה תכנון בית חד קומתי בגודל של 140 מ”ר עם אפשרות לתוספת קומה א’ בעתיד. שיטת בניה : בניה קלה – מתקדמת יש לכם שאלות ? אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בטלפון: 050-9847484 או לכתוב אלי ישירות מכאן wwww.efratmeiri.co.il

שיפוץ ועיצוב פנים הבית מהווים אתגר של ממש לכל אדריכל. הם מחייבים בחירה בקו עיצובי אחיד, יצירה של ניואנסים דקים בין כל חומרי הגלם והתחשבות בדרישות הייחודיות של כל יושבי הבית. במאמר זה אציע לכם מגוון אפשרויות, שיעזרו לכם לשפץ את ביתכם באופן מושלם.

עבורנו בית הוא לא רק ארבע קירות וגג. מדובר במקום שאליו אנחנו כמהים לחזור בסוף יום עבודה ארוך ומתיש. המקום שבו אנחנו מרגישים את תחושת הביטחון והאווירה המיוחדת שלא נוכל להרגיש בשום מקום אחר. עם זאת, לעיתים אנחנו מסתכלים על ביתנו מבחוץ ומבפנים ופשוט לא מרוצים מהמראה שנשקף מול עינינו. איך ניתן לשנות זאת? באמצעות עיצוב הבית מחדש, בצורה שתאפשר לנו להרגיש שהוא מייצג את האופי הייחודי שלנו, האנשים שמתגוררים בו, ותספק את הצרכים שלנו בצורה הטובה ביותר.

בקיבוצים שבהם הקהילה מזדקנת, ולא מתחדשת מבחינה דמוגרפית, מביאים על עצמם ועל חבריהם מצב של גסיסה. גסיסה כלכלית ומעל לכל גסיסה חברתית. קיבוצים בהם אין המשכיות של ילודה טבעית, קליטת משפחות חדשות למעגל החברתי הקיים, ואין עידוד ליצירת מקורות תעסוקה לבעלי המשפחות, ובפרט לגמלאים, מסתכנים בכניסה להליך של ניוון והתפרקות. קיבוץ לא יכול להתקיים ללא חיי קהילה.

דעה אישית – בניה בקיבוצים 2017  בתאריך 12.06.2017 פורסמה באתר ‘קיבוץ mynet’ כתבה בשם : “חלק מהבנים יוותרו על החלום”: למה רק החברים הוותיקים מקבלים היתרי בנייה ? הכתבה עוסקת במשבר הבנייה בקיבוצים. הכתבה מציגה את המצב הכלכלי הקשה של עין החורש, המקשה עליו להשתחרר מהמציאות שבה הוא נמצא, וכך בנים חוזרים שמבקשים לבנות במקום …

קראו עודדעה אישית – בניה בקיבוצים 2017

התחממות גלובלית – עולמית, זה המונח ‘החם’ של העשורים האחרונים.
כולם מדברים על זה. חזאים, פוליטיקאים, אנשי עסקים, מובילי דעת קהל, ובעצם כל מי שאכפת לו משינויי האקלים אשר מתרחשים על פני כדור הארץ.

יותר ויותר פרויקטים של בתי מגורים בעולם פונים לפתרונות בנייה בהם נעשה שימוש בחומרים קיימים או מחזור חומרים.
אחד הפתרונות הנפוץ ביותר הוא שימוש במכולות משא כפתרון יעיל וחסכוני לבניה.
המכולה הווה תחליף לעבודות השלד, ושיטת בניה זו חוסכת זמן עבודה יקר וממושך, וכן כסף.

ההבנה כי ניתן לעשות שימוש חוזר בקופסאות ענק מפלדה, לטובת מגורים, קיימת כבר שנים רבות בקרב האדריכלים, אך התעוזה לעשות כאן הלכה למעשה, היא חדשה באופן יחסי.

מה מפחיד בתהליך של בניה זה לא סוד שהחלום של כל זוג בישראל להיות בעלי בית או דירה. עצם רכישת הנכס נותנת לנו תחושת ביטחון ושייכות. הרגשה שזה שלנו, אנחנו בנינו, אנחנו הקמנו בית בישראל. משפחות הרוכשות מגרש לבניה, נכנסות לתהליך ארוך ולא תמיד פשוט, עד שהן מגשימות את החלום, ומגיעות למנוחה והנחלה. כדי להקל …

קראו עודמה מפחיד בתהליך של בניה