אחת לכמה שנים, אני כותבת מאמר על פתרונות דיור ברי השגה.
בעיקר על פתרונות זולים ומהירים, אשר יכולים לשמש גם דיירי רחוב, ומחוסרי בית.
ברחבי העולם, ישנן יוזמות רבות של אנשים וארגונים חברתיים, הפועלים לטובת דיירי הרחוב.
לא מדובר ב'לחבק עצים' ולייצר קומפוסט, גם לא בליקוט ירקות ועשבים.
אין בעיצוב המינימליסטי כל קשר לרוחניות וחזרה לטבע
אלא לצרוך פחות, כדי להנות מאורח חיים רגוע.
לעשות שימוש מושכל בציוד וברכוש לנו. בכמות שטחי האחסון שיש לנו. לנצל נכון את המרחב בו אנו מתגוררים. לחדש ציוד ישן כמו ריהוט, או לרכוש יד-שניה, ואף לייצר חלק ממנו באופן עצמאי – DIY.
בתים קטנים המתוכננים באופן חכם ויעיל, המספקים מענה על הצורך של כולנו במגורים.
שיטת הבניה מגלמת בחובה פתרונות דיור עבור אוכלוסיות רבות בישראל. נניח רווקים, גרושים, הגיל השלישי, מעונות סטודנטים, מחוסרי דיור, דיירי רחוב
כבר אי אפשר להתעלם מבעיית מחוסרי הדיור בישראל. מעת לעת עולים נושאי הדיור בשיחות הסלון של כולנו. כולנו מחפשים פתרונות זולים ובטוחים לדיור. כולנו מכירים את ההצעות של ממשלות ישראל לבעיית הדיור הציבורי, ומצוקת הדיור למשפחות צעירות. פתרונות כמו 'מחיר למשתכן'. אך בננו, אף אחד מאיתנו, לא עוצר רגע וחושב, מה קורה עם מחוסרי הדיור ? ויותר מזה, אף אחד לא באמת מציע פתרונות זולים ומהירי הקמה עבורם.
במדינת ישראל ישנה מצוקת דיור קשה. מצב זה ידוע לכל. משפחות צעירות ורווקים אינם יכולים לרכוש יחידות דיור, והם נאלצים לחפש פתרונות דיור ע"י השכרת יחידות דיור, כדוגמת דירות קטנות או מפוצלות, וכן יחידות דיור זמניות שהוקמו במושבים. יחידות אלו נבנו בתוך מחסנים ישנים שהוסבו למגורים, וכן הצבת מבנים יבילים – קראונים במשקים ובנחלות.
באותן יחידות דיור מתגוררות אלפי משפחות, ובניהם גם סטודנטים צעירים וחד-הורים.
לאחרונה החלו מלבצע פעולות אכיפה, בעיקר בישובים והמושבים באזור השרון ובסביבת נתניה. ואף ננקטו צעדים מנהליים ומשפטיים כנגד בעלי המשקים המשכירים את אותן יחידות דיור.
