הקשר בין קיבוצים ואחריות סביבתית

שכונת מגורים בקיבוץ

הקיבוצים המזוהים כל כך כקהילה חקלאית, אוהבת את הארץ והסביבה מאמצים בחום את החשיבה הירוקה, ובקלות יחסית מצליחים לשלבה באג’נדה החברתית שלהם.
כיום יותר ויותר קיבוצים עוברים את “המהפכה הירוקה”, ומשלבים בתוכם אלמנטים שונים הקשורים לאיכות הסביבה ולאחריות ציבורית סביבתית.
ברוב הקיבוצים הוצבו אזורי איסוף אשפה, אשר מפרידים בהם את האשפה לסוגיה השונים: ניירות, בקבוקי זכוכית ופלסטיק, אשפה לבנה (מכשירי חשמל ומחשוב) בגדים, שקיות ניילון וגזם (זבל אורגני).
בקיבוצים אחרים ממוקמות חוות ליצירת אנרגיה סולארית על גגות המבנים החקלאים כדוגמת סככות הרפת, המוסך גג חדר האוכל ועוד.
במבוא חמה התקינו חווה של טורבינות רוח (כמו ברמת מגשימים) להפקת אנרגיה נקייה. וישנן דוגמאות למכביר…

דעה אישית – חיי הגמלאים בקיבוצים המתחדשים 2017

סבא-ונכד

בקיבוצים שבהם הקהילה מזדקנת, ולא מתחדשת מבחינה דמוגרפית, מביאים על עצמם ועל חבריהם מצב של גסיסה. גסיסה כלכלית ומעל לכל גסיסה חברתית. קיבוצים בהם אין המשכיות של ילודה טבעית, קליטת משפחות חדשות למעגל החברתי הקיים, ואין עידוד ליצירת מקורות תעסוקה לבעלי המשפחות, ובפרט לגמלאים, מסתכנים בכניסה להליך של ניוון והתפרקות. קיבוץ לא יכול להתקיים ללא חיי קהילה.