בית יפה מוכרח גם להיות נוח. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבית קטן. לכולנו ישנו הסגנון העיצוב המועדף עלינו. כאשר מדובר בעיצוב בית פרטי קטן, כאדריכלית העוסקת בבנייה פרטית וגם מעצבת פנים, אני מסבירה ללקוחותיי כי לפני שאנו בוחרים את גווני החלונות והריצופים, תחילה יש לתת את הדעת על תכנון נכון, פרקטי ופונקציונלי.
ייעוץ לרכישת דירה, מה הוא תפקידו? וכיצד בידו לסייע? במאמר הבא אסביר את תפקידי כאדריכלית, במתן ייעוץ ברכישת דירה ובית עם מגוון דוגמאות והיבטים.
הוספת קומה לביתנו הפרטי היא בהחלט החלטה ‘כבדת משקל’ על כל המשתמע מכך, ולכן החלטתי להתמקד במאמר זה ביתרונות הבנייה הקלה.
הרצון להגדיל את שטח ביתנו טומן בחובו התרגשות רבה, לצד לבטים ותהיות לגבי התהליך. מטרתי בעבודת התכנון והליווי האדריכלי היא להתאים את הציפיות אל התנאים שבשטח, לאחר בדיקה קפדנית של המבנה הקיים וזכויות הבניה, בשילוב הפתרון המעשי והיעיל ביותר, לחיבור תוספת בניה לבית. אם אתם חושבים להרחיב את הבית הפרטי שלכם, מאמר זה עוסק בנקודות …
בכללותו, שיפוץ בית בקיבוץ איננו שונה בחלקים ניכרים משיפוצו של בית פרטי בעיר. ועם זאת, ישנם כמה הבדלים שחשוב שניתן עליהם את הדעת ונכיר. שמי אפרת מאירי, אדריכלית מומחית בבנייה כפרית ובפרט בבנייה בקיבוצים ובמושבים. החיבור שלי אל הבנייה בקיבוצים לא נברא יש מאין, ונולדתי וגדלתי בעצמי בקיבוץ יגור. אני סמוכה ומאמינה שזווית ראיה זו …
תכנון של וילה, נשמע שרירותי ומאוד מחושב נכון? מצד אחד זה בהחלט קולע למציאות, ויש לנו מגוון היבטים שעלינו לקחת בחשבון כדי שכל המבנה הזה יספק מקום מבטחים ליושביו. מן הצד השני, מדובר גם בתחילת הדרך עבור לקוחותיי, דרך שבה הם רוקמים ויוצרים אט אט מקום שלא רק ייקרא בית אלא גם ובעיקר ירגיש בית. …
כאשר חושבים על אדריכלות ישראלית, אנחנו בעיקר מדמיינים את בתי הרכבות. את הארכיטקטורה הברוטליסטית. חלקנו חושבים על הקיבוצים והמושבים הכול כך אופייניות בארצנו. אנו רואים בדמיוננו את ערי השינה, ומטרופולין עירוני כמו גוש דן, מרחב חיפה והקריות. מעטים מאתנו זוכרים כי ישנן גם פנינים ארכיטקטוניות, ומבני פאר
הגודל לא תמיד קובע, ולא בהכרח בית גדול או עצום הוא יתרון.
בשנת 2020 ישראלים רבים גילו את האפשרות לבנות בתים קטנים. בעיקר ממכולות משא. זה לא ששיטה זו, או בתים קטנים ויעילים, לא היו קודם לכן. אך משא שיווק מסיבי, בתופסת של משבר כלכלי וחברתי, הביאו משפחות רבות, לחפש חלופות דיור.
בתהליך התכנון או חיפוש הנכס המושלם, אנו שמים את מלוא תשומת ליבנו על החללים השונים. גודל החדרים, נוחות השימוש במטבח. האם חדרי הרחצה מרווחים או לא.
אנו מתלבטים איזה חדר ישמש איזה ילד או לאיזה מטרה. למעשה אנחנו רוצים איכות חיים מיטבית עבור כל בני המשפחה.
בית לחיות בו הוא לא רק קירות וגג. חלק בלתי נפרד, מיצירת איכות חיים בבית שלנו, הוא תחושת השקט.
שקט המקנה ביטחון, רוגע, שלווה, ולא פחות חשוב, בעיקר בבתים משותפים, שקט מהשכנים המתגוררים לידנו.
בשנת 2020 ישראלית רבים גילו את שיטת הבניה ממכולות משא.
בעקבות חשיפה תקשורתית ופעולות שיווק רבות, חלה מודעות בקרב אנשים רבים, ובעיקר משפחות, לשיטת בניה זו, ובעיקר ליתרונות שלה.
אך האם כל מה שמפורסם בתקשורת ובמידה החברתית באמת נכון ?
המשפחה הישראלית הממוצעת, משקיעה הרבה מאוד כסף בתכנון ועיצוב המטבח שלה. תרבות התכנון בישראל, שמה דגש רב על המטבח, והחיים במטבח ובסביבתו.
כאשר מתכנים דירה להשקעה או השכרה, החישוב התקציבי של עלות-תועלת מול היקף ההשקעה הכספית, וההחזר החודשי, הוא מדד עיקרי לבחירת רמת העיצוב והנראות של הבית או הדירה.
כך שהמטבח, צריך להיות מצד אחד יפה ומסוגנן, מזמין לעבודה ושהות בו, ומצד שני, לא מאוד יקר, וניתן להחלפה, במידה ונהרס.
אחת השאלות שתמיד עולה בכל פגישה שלי עם משפחות הרוצות לבנות בית פרטי בישראל, היא כמה זה עולה ?
רוב האנשים חושבים כי מדובר רק בעלויות הבניה בפועל, משמע עלות החומרים, העבודה, ההובלות, חומרי הגמר, והם אינם מחשבים את כלל התשלומים הנלווים לתהליך התכנון, הרישוי והביצוע בשטח.
כאשר הגעתי לניירובי, הייתי בחורה צעירה אחרי צבא.
העיר נוסדה בשנת 1899 כנקודת אספקה של חברת הרכבת של אוגנדה, אשר בנתה מסילת רכבת בין מומבסה ואוגנדה.
לאחרונה, חזרתי לעסוק באותן ערים אשר נבנו ע”י המתיישבים הקולוניאליסטים.
המושג בניה מודולרית מתייחס למספר מאפיינים שונים, וכאשר מחפשים את המושג הזה ברשת, עולות תוצאות שונות, אשר עלולות לבלבל.
אז אני רוצה לעשות קצת סדר בבאלגן.
הסגנון האנגלי הכפרי, נכנס יותר ויותר לעיצוב הבתים הישראלים.
הווילונות האנגליים מקנים לבית מראה ייחודי, מפתיע, מרענן, קצת רומנטי, קצת רטרו, קצת נוסטלגי ושונה מכל מה שאנו מכירים ביום-יום.
בישראל, אנו רואים יותר ויותר כניסה של חומר זה בתחומי העיצוב, התכנון האדריכלי והום-סטיילינג. ניתן לרכוש במבוק לגינות ומרפסות. לבנות דק מושלם מבמבוק. ישנם חיפויי קירות ופרקטים העשויים במבוק. אביזרי נוי לבית מבמבוק. ריהוט לבית ולגינה, וכמובן, לבנות מבמבוק.
אוריגמי אמנות קיפולי נייר. באדריכלות העכשווית, אדריכלים רבים מושפעים מאומנות קיפולי הנייר היפנית, ומשלבים אותה בתכנון ובעיצוב המבנים.
לקנות מגרש עם היתר בניה, חוק התכנון והבניה קובע כי : היתר בניה ניתן לתוקף מימוש הבניה, בתווך של 3 שנים, כאשר, תוך שנה יש לבנות יסודות ורצפה. אם המבנה לא התחיל בניה מתווך של 3 שנים, אז פג תוקף היתר הבניה, ויש להתחיל את כל הליך הרישוי מחדש.
הליך רישוי לא תמיד ‘הולך חלק’. ברוב המקרים הליך קבלת היתר בניה נמשך חודשים רבים, ולעיתים אף שנים.
במקרים מסוימים, תוך כדי הגשת בקשה להיתר בניה, ובשל הזמן העובר, משתנה תוכנית הבינוי (תב”ע) של הקרקע. לרוב שינוי התב”ע אינו קורה ‘ביום בהיר אחד’, גם זה הליך ארוך מאוד ומורכב.
אני רוצה לדבר על תקציב בניה וערכת תקציב לבניה.
כיום נהוג לחשב עלות בניה לפי 7000 ש”ח/מ”ר. לא משנה שיטת הבניה הנבחרת. כולנו מבינים כי זה מין מספר ממוצע כללי, מאוד לא מחייב ובוודאי לא מדויק. אני יודעת כי ברשת ניתן למצוא הערכות תקציב נמוכות מזו, עם מספרים הרבה יותר זולים, וכל מיני ‘עצות אחיתופל’ לא מבוססות ולא מדויקות.
אדריכלות אורגנית היא גישת תכנון, המבוססת על תפיסת העולם, הממזגת בין מגורי האדם לבין הטבע/הסביבה.
שילוב זה מושג באמצעות גישת עיצוב האוהדת ומתחשבת באופן מיוחד באתר ובסביבה שבה הבניין מוקם.
גישה זו שואפת למיזוג הבניין וסביבתו הטבעית לישות אחת.
כל שיטת בניה יכולה להתקיים באדריכלות אורגנית, כל עוד התכנון נשען על עקרונות תכנון של אדריכלות ברת קיימא – אדריכלות ירוקה
בואו רגע נדבר על תקציב בניה ועלויות בניה.
מה זה בכלל תקציב בניה ? מהו כולל ?
האם הוא כולל רק את עלויות בניה בפועל של מבנה, או שאולי הוא כולל גם את כל תהליך התכנון, הרישוי, עבודת האדריכלית, מהנדס השלד, סקר קרקע, סקר עצים, בדיקות מעבדה, הדפסות, עלות המגרש לבניה ועוד ?
ולטר גרופיוס Walter Adolph Georg Gropius – אדריכל גרמני, מייסד בית הספר הבאוהאוס לעיצוב ובניה ומחלוצי הסגנון הבינלאומי.
אני רוצה רגע לדבר על תקציב בניה וערכת תקציב לבניה.
כיום נהוג לחשב עלות בניה לפי 7000 ש”ח/מ”ר. לא משנה שיטת הבניה הנבחרת.
זה מין מספר ממוצע כללי, ומאוד לא מחייב ובוודאי לא מדויק.
אני יודעת כי ברשת ניתן למצוא הערכות תקציב נמוכות מזו, וכל מיני ‘עצות אחיתופל’ לא מבוססות ולא מדויקות.
ברוס אלונזו גף Bruce Goff היה אדריכל אמריקאי, אשר מזוהה עם סגנון האדריכלות האורגנית. עיצוב המבנים אותם תכנן שאב את השראתו מאלמנטים סביבתיים, אורגניים, אקלקטיים, ולעתים קרובות נחשב לעיצוב ראוותני, ואף יוצא דופן בנישה של סגנון האדריכלות האורגנית.
הארכיטקטורה שמייצר קלוג אינה מתאימה בדיוק לאותה קטגוריה של אדריכלות אורגנית, כפי שהגו האדריכלים פרנק לויד רייט, ברוס גף, בארט פרינס, או אדריכלים אורגניים אחרים בזרם זה. הארכיטקטורה של קלוג היא ייחודית לקלוג. עבודתו תוארה כ”בית האופרה של סידני פוגש את סטונהנג ‘”.
ניתן לתאר את המבנים של קלוג כמחקרים של חלל, שכבות, והפילוח בניהם. עבודותיו המוכרות ביותר נראות כמו משחק בין חומר, צורה וסביבה.
בישראל ישנן שיטות בניה שונות, עם חתכי קירות שונים, המפחיתים באופן ניכר את השימוש שלנו באנרגיה, משמע חימום יתר בחורף, וקירור יתר בקיץ.
אחת הדרכים לבניית קיר מבודד, ואולי הפשוטה שבהן, היא שימוש בקצף בידוד. בכל העולם המערבי, מיישמים שיטת בנייה זו, כבר שנים.
עם כל הכבוד למבני הפאר, רובם בגודל של וילה ישראלית גדולה 220-280 מ”ר. רובם מתוכנים עם מעט חדרי שינה, וחללים ציבוריים עצומים. כאשר תכנון בית מגורים נחלק באופן דיכוטומי ליחס של 35% שטח ציבורי ו-65% שטח פרטי לבעלי הבית.
אחד החומרים היעילים ביותר לבניה בשיטות בניה מתקדמות הנו פאנל מבודד.
הפאנל המבודד יכול להתחבר לכל שלד מבני. שלד בטון במבנים רבי קומות. שלד פלדה במבנים מורכבים או בעלי מפתחים גדולים וקומות מרובות, וגם שלד פח.
המאפיין הצורני המובהק ביותר של אדריכלות ממחזרת או בשמות נוספים כמו אדריכלות טבעית, אדריכלות עצמית, הוא העיסוק תכנון ובניית מבנים ירוקים ייחודים, מקוריים, יש שיגידו ‘שונים’.
האדריכלות הממחזרת ניכרת בעיקר בבתים פרטיים. רוב בתי המגורים נבנים באופן עצמאי לאורך שנים. מבנים אלו גדלים, משתנים, מתרחבים ומתפתחים. הם אינם בעלי תכנון אדריכלי מוגדר ומובהק, ויותר סוג של ‘גחמה’ או אידאולוגיה של בעלי הבית עצמם.