בניה פרטית בישובים כפריים – 4

בעיות של בנייה בקיבוצים בית בקיבוץ

מאמר רביעי בסדרה

בנייה זה לא פיקניק.
כל בנייה, אפילו בניית בית עץ לילדים בחצר אינה קלה.
אנו מודעים למגבלות השונות של המגרש, התב"ע, חוק התכנון והבנייה ואפילו הוועדה לתכנון המאשרת את הבקשה להיתר בנייה, אך בקיבוצים ישנם קשיים נוספים ואותם כדאי וחשוב לדעת.

מאמר זה עוסק במה שלא מספרים לכם כשאתם חושבים על לגור בקיבוץ.

כפי שהצגתי במאמר השני מה יש בקיבוצים המהווה חלופה שפויה עבור משפחות ?  ישנן שתי קבוצות של משפחות הפונות לגור בקיבוץ, קרי משפחות של בנים חוזרים, ומשפחות שבחרו לגור בקיבוץ. עוד כתבתי כי עדיין ישנם קיבוצים שאינם הופרטו, אך אלו אשר עברו את תהליך ההפרטה ואף יצרו שכונות הרחבה חיצוניות, מנוהלים כישוב קהילתי.

איך הכול התחיל ? 

בקצרה אסביר כי המערכת הקיבוצית מאז ומעולם לא ידעה להתמודד כיאות עם נושא הדיור ושייכותו. הדירות והנכסים בהגדרתם שייכים לקיבוץ כקונצרן, והאנשים (משפחות ורווקים כאחד) עוברים מדירה לדירה ומבית לבית לפי וותק, ולא בהכרח לפי צרכים. ומכאן הכול התחיל….
ניתן לראות זאת אפילו היום בקיבוצים שאינם הופרטו, בהם עדיין הקיבוץ הוא הקבלן והיזם הבונה את השכונות החדשות, והמעבר אליהן ובתוך הקיבוץ נערך לפי נוהל הוותק.

כיום לאחר תהליכי ההפרטה ושיוך הנכסים, נוצרו 3 סוגי נכסים בקיבוץ :
1. שכונות ההרחבה – שכונות חיצוניות המיועדות בעיקר למשפחות שבחרו לגור בקיבוץ, אך אינן מבני המקום.
2. מגרשים המיועדים לבנייה בליבת הקיבוץ – לאחר תהליך חלוקת המגרשים, נוצרו "חללים ריקים" המאפשרים בניית בתי מגורים בהם. לרוב מגרשים אלו נועדו למשפחות הבנים החוזרים, אך ישנם קיבוצים המוכרים אותם גם למשפחות חיצוניות.
3. שיפוץ והרחבת מבנים קיימים – כתוצאה מאותו תהליך עצמו, נוצר מהלך של איחוד וחלוקת דירות. משמע חיבורן או פיצולן, לטובת יצירת דירות בעלות גדלים זהים או דומים. הבתים שנוצרו מיועדים בראש ובראשונה למשפחות הגרות בקיבוץ, ולאחר מכן לטובת משפחות הבנים החוזרים.

* כיום ישנם קיבוצים המוכרים בתים אלו גם למשפחות חיצוניות.

בית טיפוסי בקיבוץ

מהם הקשיים העומדים בפני המשפחות ?

בשל המבנה הייחודי כל כך של הקיבוץ, עלולים להיווצר קשיים במישור הרגשי – של המשפחה בפרט ושל הקהילה בכלל, וכן במישור הפיזי – מעשי קרי תהליך התכנון והבניה.

הקושי הראשוני נובע מתוך הקהילה עצמה ומקורו בתהליך איחוד וחלוקה אשר חייב הוצאת המשפחות הגרות בבתים המשותפים לדירות ובתים אחרים ולעיתים אף חדשים. פעולה גרמה לעיתים למתחים וקרעים ברקמה החברתית של הקהילה, שבסיסה הוא שוויוני.
מתח זה עשוי להמשך תקופות ארוכות, מאחר ולמשפחות הוותיקות קשה לקבל את העובדה כי הן נשארות בית או דירה ישנים, ואילו שכניהם עוברים לבית חדש.
כאדריכלית, אני רואה באיחוד וחלוקת דירות ובתים פעולה כירורגית המצריכה רגישות מרבית, ובדיקה מקיפה וקפדנית של נתוני המבנה (חוזק מבנה, מיקום עמודים וקורות, מצב התשתיות), ובנוסף עבודה משותפת עם המשפחה הנכנסת לבית משופץ ומורחב והשכנים שלהם. המטרה היא למזער את הפגיעה באיכות החיים של השכנים והסביבה.

מצב נוסף הוא הפער בין רמת הציפיות של המשפחה הנכנסת למערכת הקיבוצית ובין המציאות החברתית הקיימת בפועל. כל משפחה, בין אם היא משפחה חדשה או של בן חוזר, פוגשת קהילה מבוססת הפועלת על-פי נורמות וחוקים פנימיים שלה. בכל קיבוץ ובכל קהילה ישנם נהלים שונים. הציפייה 'לחיים הכפר' בישוב כפרי קטן, עלולה להיתקל בחסמים רבים, שמקורם בשאריות התפיסה הקיבוצית הישנה. לא אחת מרגישות המשפחות כגורם זר בתוך הישוב, ושהן מתקשות להשתלב ולהיטמע בו.

מההיבט המעשי של הבניה בפועל, הקושי העיקרי הוא בקבלת מימון עבור תהליך הבנייה. לרוב הקיבוצים אין הסדר כספי מול הבנקים, דבר המקשה מאוד בקבלת משכנתא או מימון חוץ בנקאי. מצב זה עלול לגרום לעוגמת נפש, כשאר ישנו רצון עז לבנות בית, אך אין יכולת ממשו.

פן נוסף הוא התב"ע. כל לכל ישוב בארץ גם לקיבוצים ישנם תקנונים והנחיות לגבי אופי הבנייה. דווקא בקיבוצים ישנן יותר הנחיות ומגבלות שמטרתן לשמור ככל שניתן על הצביון הכפרי של הישוב. בנוסף כשבונים בקיבוץ חובה לשמור על הסביבה ולהימנע מנזק לרכוש השכנים.
בעבודתי נפגשתי במשפחות שנקלעו לסכסוך עם שכניהם בעקבות תהליך הבניה.

לסיכום, ישנם יתרונות רבים לגור בקיבוץ, אך לצידם ישנן גם לא מעט בעיות שעלולות לצוץ תוך תהליך הבנייה וייתרה מכך, במשך החיים בקהילה.
לצערי, אני נפגשת תדיר עם משפחות הרוצות לגור בקיבוצים, אך אינן יכולות לממן את הבניה, או שנתקלו בקשיים חברתיים של תושבי הקיבוץ עצמו.
המלצתי לכם, לפני שאתם עושים את הצעד ורוכשים מגרש, בדקו לפרטי פרטים את ההיבט הכלכלי ולא פחות חשוב את המרקם החברתי בישוב.
תבררו כמה משפחות מתגוררות בו ? האם רובן משפחות וותיקות או משפחות הדומות לכם ? אל תתביישו ותראינו את האנשים לגבי תחושתם למקום, ובעיקר תשאלו מה מפריע להם או מה הם מעדיפים לשנות או לשפר.
חשבו מה מושך אתכם לגור בקיבוץ ואילו חלופות נוספות עומדות בפניכם ?

בהצלחה.

מאמרים נוספים בסדרה
בניה פרטית בישובים כפריים -1
בניה פרטית בישובים כפריים – 2
בניה פרטית בישובים כפריים – 3

צרו קשר – לתאום פגישת יעוץ
ואפשר כמובן להתקשר אלי בטלפון: 050-9847484
wwww.efratmeiri.co.il

    למידע נוסף ופרטים, מלא/י את הפרטים בטופס ואחזור אליך בהקדם

    אהבתם? שתפו!

    תגובות בפייסבוק

    תגובות בפייסבוק

    כתיבת תגובה

    התייעצו איתי דילוג לתוכן